השאר פרטים לקבלת ניוזלטר
אני מאשר קבלת תוכן שיווקי

"הבעיה הגדולה היא שאין דרך לעשות כסף בפייסבוק"

אבי לן / צילום: איל יצהר

לא טריוויאלי עבור אבי לן לעזוב את הבית ולצאת לשעתיים-שלוש, גם אם זה עבור ראיון עיתונאי. אנחנו מקיימים את הראיון בנמל יפו, על רקע המרינה הקטנה והאווירה הנינוחה, אך ניכר על מי שמפעיל את "סטטוסים מצייצים" - עמוד הפייסבוק הפעיל ביותר ואחד הפופולריים בישראל, כי הוא מעט לחוץ לחזור למערכה ולנהל אותה מקרוב.

"תזמנתי סטטוסים שיועלו אוטומטית בשעתיים הקרובות, אבל בהחלט קשה לי להתנתק, כי נניח שקורה עכשיו משהו דרמטי שהופך את כל הפייסבוק ויש לו עשרות אלפי שיתופים... אבל אין מה לעשות יש אילוצים שנובעים מהחיים. אני לא יכול להיות גם פה וגם שם. יש בועת זמן שבה אני מנותק".

הבועה הזו, שבה לן מניח למקלדת ולהעלאת סטטוסים עבור כ-525 אלף חברי העמוד, היא בהחלט משהו נדיר. "מאוד קשה להוציא אותי מהבית", הוא מודה. "מחוץ לבית אני משתדל לא להיות על הרשת, ומלמד את עצמי להיות מסוגל לחוות ניתוק של שעתיים-שלוש". עדי בנטוב-לן, אשתו ושותפתו ב"סטטוסים מצייצים", מספרת שביום הולדתו האחרון הם יצאו לסוף שבוע בארץ. "אבל לא הצלחנו להתנתק לגמרי. הטעות הייתה שקניתי לפטופ במיוחד. ידעתי שהוא צריך מחשב ולא יוכל להתנתק, למרות שזה היה כל הרעיון של החופשה".

לן עובד 18 שעות על העמוד, ששיעור החשיפה הכולל שלו - דרך לייקים ושיתופים - מגיע לכ-3 מיליון משתמשי פייסבוק בממוצע חודשי, כשבכל הרשת החברתית יש בסך-הכול 3.9 מיליון ישראלים. "אנחנו מדורת השבט של ישראל ודף התוכן המשפיע ביותר בפייסבוק ישראל", מצהיר לן, והאמת לא רחוקה מכך. זאת בזכות סטטוסים מצחיקים שמקבלים אלפי שיתופים, לצד סיפורים מרגשים שזוכים להזדהות ולעיתים לא רחוקות גם הופכים לסיפור חדשותי של ממש בכלי התקשורת השונים. אחד מהם הוא זה של קצין המילואים רועי עידן, שהתקשה לקבל את ההתנהלות של הרמטכ"ל בני גנץ בנושא קיצוצי תקציב הביטחון, והביע את דעתו על כך בעמוד הפייסבוק של "סטטוסים". כעבור כמה שעות זה הפך לידיעה ראשית באתר ynet.

חדש: באפשרותכם לסמן קטע מהמאמר ולשתף רק אותו. סמנו קטע ושתפו.

"כל גוף תקשורת רוצה שיהיו לו לא רק מנויים, אלא גם השפעה", אומרת בנטוב-לן. "הבעיה היא שהיום אי-אפשר להשפיע על השיח הציבורי כמו פעם, כשהיה רק ערוץ אחד בטלוויזיה. היום כל השיח הציבורי מתנקז באופן בולט וגורף לתוך הרשתות החברתיות, ושם גופי התקשורת נתקלים בבעיה. הרבה מהם לא מבינים ולא יודעים שהשיח מתנהל שם. הקונספט של וואלה ושל ynet הוא: 'תיכנסו לפייסבוק ואז משם לאתר'. הם תופסים את פייסבוק כאמצעי להבאת גולשים לאתרים שלהם. הם לא עובדים כדי לייצר שיחה בפייסבוק. זה לא בסדר העדיפויות שלהם".

"העיתונות היום לא באמת משפיעה, ובכלל הפרינט נמצא בתהליך מתמשך של גסיסה", טוען לן. "בעבר, כתבת שער ב-'7 ימים' הייתה אוטומטית הופכת לשיחת היום בכל הבתים בישראל, אבל היום לא בהכרח. מצד שני, ריבוי אמצעי התקשורת שאנחנו רואים היום הוא דבר מצוין, במיוחד כשהעיתונים נמצאים בידיהם של טייקונים ובעלי אינטרס.

"הדרך היחידה לתת לאמת מקום להיחשף היא ריבוי כלי התקשורת. אין כמעט כלי תקשורת רציני בישראל שיכול לפרסם כל סיפור, בגלל אינטרסים ובגלל הוראה מפורשת. עבדתי גם תחת נוני מוזס ב'ידיעות' וגם תחת עופר נמרודי ב'מעריב' והיו כל הזמן הוראות מלמעלה. הטייקונים לא ממש מתביישים בזה. 'סטטוסים', שלא עומד מאחוריו שום טייקון ולא מערכת, הוא יותר חזק ומשפיע מכל כלי התקשורת הממוסדים, שמאחוריהם מאות עובדים והשקעות כספיות".

אף שפייסבוק היא הפלטפורמה שביססה את ההצלחה שלהם, לבני הזוג לן יש בטן מלאה על ההתנהלות הרשת החברתית הפופולרית. העובדה שפייסבוק החליטה במהלך התקופה האחרונה לצמצם את שיעור החשיפה האורגני של הפוסטים, כך שכדי שפוסט יגיע למספר משמעותי של עוקבים נדרשה הוצאה כספית על פרסום, מכעיסה אותם. "צוקרברג 'רצח' את דפי התוכן המעניינים, במקום לטפח אותם", אומרת בנטוב-לן. "למרות כל הניסיונות של צוקרברג, הפיד משעמם ולא מעניין. פייסבוק לא עוזר, הוא פוגע בדפי התוכן. מאז ההנפקה שלהם, התנאים להפעיל עמוד הפכו לבלתי אפשריים", מסביר לן. בפייסבוק סירבו להגיב לדברים.

חלק מהכעס של לן על פייסבוק הוא גם תולדה של ההבנה, שעם הפופולריות שלהם ברשת החברתית אי-אפשר ללכת למכולת. אחרי 30 ומשהו שנה בעיתונות, רוב הזמן כעורך המגזין "24 שעות", ב"ידיעות אחרונות" וקריירה קצרה כעורך הראשי של אתר nrg מבית "מעריב", לן מקדיש ב-4.5 השנים האחרונות את מלוא מרצו ל"סטטוסים".

להכניס אולד סקול לניו-מדיה

הבעיה היא שעל אף ההצלחה, לן לא רואה מזה כמעט כסף. לפני כשנתיים היה ניסיון למסחר מעט את ההצלחה, במסגרת שיתוף פעולה עם חברת אסם, אך גם זה לא החזיק לאורך זמן. "בזמן הזה עדי הייתה צריכה לקחת על עצמה את הפרנסה של הבית, כדי שאני אוכל להמשיך ו'לשחק' בחזון ובפרויקט, כי במתכונתו הנוכחית הוא לא מביא כסף". באחרונה עדי הצטרפה אליו בניהול העמוד של "סטטוסים", אך כעת החרב הכספית מונחת קרוב יותר לצוואר של השניים.

הרצון להישאר עם הראש מעל המים וגם עם כסף בארנק, אבל עדיין לתחזק את ה"סטארט-אפ" שבנו במו ידיהם בשנים האחרונות, הוביל אותם לרצות הכניס קצת אולד סקול לתוך הניו-מדיה. המטרה של השניים היא להקים אתר אינטרנט, שישלב גם את "סטטוסים מצייצים" אבל גם תכנים ייעודיים נוספים. שם, הם מאמינים, יהיה יותר קל לייצר הכנסות.

"הבעיה הגדולה שאין דרך לעשות כסף בפייסבוק. הנדל"ן לא שלנו, ולכן אנחנו לא מרוויחים עליו. אנחנו צריכים אתר משלנו ושנתפרנס מפרסומות", אומר לן. "אנחנו לא מתנתקים מפייסבוק בשום פנים ואופן", מוסיפה בנטוב-לן. "זה הלחם והחמאה שלנו והמקום שבו אנחנו חיים ונושמים. אנחנו מרחיבים את זה לרמה כזו שתשקף את השיחה ברשת ותביא גם נושאים שלא נגענו בהם עד היום, כמו ספורט, לייף סטייל ובישול. אלה נישות שמעניינות את הציבור ובפייסבוק לא היה לזה מקום. בכל מקרה, נשתמש בפייסבוק כדי להביא טראפיק לאתר החדש".

לדברי השניים, רוב האתר יהיה מבוסס על תוכן גולשים, בדומה להתנהלות היום. "נביא אנשים נוספים שיכתבו, אנשים בעלי שם, כי נצטרך עוד תוכן. הרי לא כל יום הוא יום להיט ברשת. אנחנו מתכננים להשקיע 500 אלף שקל בגיוס עובדים", מסבירה בנטוב-לן על העסק, שכיום מחזיק רק שני עובדים - היא ובעלה. "לא נשלול שיתוף פעולה עם אתרים ובלוגים מובילים ברשת ואולי יהיה באתר גם אולפן וידיאו עם תוכניות".

האתר מתוכנן לעלות בנובמבר השנה, גם הוא בהשקעה של 500 אלף שקל, אך נראה שהמודל העסקי עדיין לא מבוסס דיו בבית משפחת לן. הכיוון המסתמן הוא שיתופי פעולה עם גופי תוכן וגופים מסחריים", אומר לן, שמסרב לנקוב בינתיים בשמות.

פרסום באנרים כמודל הכנסות נראה כמשהו שהוא לא חלק מהתוכניות. "אני רוצה שיהיו באתר מוצרים פרסומיים שהם כיף ולא מפריעים", הוא מסביר. "יכול להיות מאוד מעניין לשלב תוכן שיווקי, כזה שאם הוא נעשה נכון, יכול לתרום לקורא ולספק חוויה. בכל מקרה, כסף לא ניקח מהגולשים בעבור השימוש באתר, כי זה ממש לא משהו ישים ב'סטטוסים מצייצים' שעובד על ויראליות. זה יבלום את ההצלחה".

"אני מוחק סטטוסים שלא תופסים חזק"

ארבע שנים וחצי מאחורי ההגה של "סטטוסים מצייצים" הפכו את אבי לן למעין גורו בכל הקשור לפוסטים ויראליים. הוא עוקב, קורא ומשתף כל מה שלדעתו יכול להפוך לוויראלי בתוך שניות ולהפוך לאש בשדה קוצים.

- איך אתם מחליטים מה נכנס ומה לא?

לן: "מאוד קשה להכניס את זה לאלוגריתם. יש תחושת בטן שאני עובד עליה, שהיא לא בהכרח צודקת. ויראליות היא דבר שיכול להפתיע אותך מכל הכיוונים. בכל זאת, יש כמה דברים חיצוניים שיכולים לנבא אם סטטוס יהפוך לוויראלי: אם תפרסם בפרופיל שלך סטטוס וממוצע הלייקים שלך לפוסט עומד על 50, ויום אחד אתה כותב סטטוס שמקבל 250 לייקים ויש לו עוד 30 שיתופים, אז בלי לקרוא את התוכן, אני אומר שהנה, מצאתי פוסט ויראלי".

מנגד, לן יודע גם להודות כשהוא טועה, ופשוט למחוק סטטוסים שלא תפסו מספיק חזק ברשת החברתית. "אם סטטוס מקבל בעשר הדקות הראשונות לפרסומו פחות מ-500 לייקים, אני אמחק אותו. כמובן שיש יוצאי דופן, אבל המטרה שלי היא ליצור דף שנותן תכנים שמעניינים את הציבור. אם זה לא מצליח או מצליח מעט מאוד, פירושו של דבר שאותו פוסט מעניין רק חלק זעום מהגולשים. מכיוון שיש לי אחריות מול יותר מ-500 אלף גולשים, אני מעוניין שלגולשים יהיו חוויות חיוביות ומוחק סטטוסים שלא תופסים חזק. אין לי יומרה או כוונה לתת לאדם את מלוא האירועים החשובים שקרו היום. זה לא התפקיד שלי".

- מתי סטטוס הופך לסיפור תקשורתי ויוצא את גבולות הרשת?

"אני יכול לזהות את זה מהר מאוד. כשאני מביא סיפור אנושי מאוד חזק, אני יודע שדקה אחרי הפרסום, יהיו לפחות שתי מפיקות מאמצעי תקשורת שונים שידברו עם האדם שפרסם את הפוסט. זה קורה עשרות פעמים".

סיפורים

פייסבוק

השאר פרטים לקבלת ניוזלטר
אני מאשר קבלת תוכן שיווקי