בתי משפט השלום יוסמכו לדון בעתירות ובערעורים מינהליים

כך עולה מהצעת חוק שאושרה אמש בקריאה ראשונה ■ ההצעה היא פרי יוזמה של מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, בתיאום עם הנהלת בתי המשפט

מליאת הכנסת אישרה אמש (ד') בקריאה ראשונה את אחת הרפורמות החשובות של בתי המשפט בשנים האחרונות - ולפיה יקבלו בתי משפט השלום חלק מהסמכויות המינהליות המוענקות כיום לבתי המשפט המחוזיים, ויוסמכו לדון בעתירות ובערעורים מינהליים.

הצעת החוק היא פרי יוזמה של מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, והיא גובשה בתיאום עם הנהלת בתי המשפט, על בסיס הצעתה של ועדה ציבורית בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס, יצחק זמיר.

לטענת משרד המשפטים, הקמת המחלקות המינהליות בבתי משפט השלום תקדם את המטרות הבאות: יצירת מערכת שיפוטית של 3 ערכאות, גם בתחום המשפט המינהלי, וחלוקה מושכלת של הסמכויות ביניהן; פיתוח מקצועיות ומומחיות בתחום המשפט המינהלי; שמירת ייחודו של המשפט המינהלי, המהותי והדיוני; שיפור הנגישות של האזרחים וייעול ההליכים.

הדגשת אופיים המיוחד של הליכים אלה תבטיח כי המחלוקות בעניינים מינהליים יזכו לבירור הולם ויעיל, בהתאם לדין המינהלי, כפי שעוצב וגובש בדין ובפסיקתם של בג"ץ ובתי המשפט לעניינים מינהליים.

העברה הדרגתית

בשלב ראשון, קובעת הצעת החוק כי בבית משפט שלום לעניינים מינהליים ירוכזו בעיקר עניינים מינהליים הנמצאים כבר היום בסמכות בית משפט השלום, דוגמת עיצומים כספיים.

בנוסף, מוצע להעביר לסמכותו עניינים מקומיים באופיים, כגון רישוי עסקים ונושאים הנוגעים לרשויות מקומיות, וכן מספר מצומצם של ערעורים על ועדות ערר. הכוונה היא להעביר בעתיד עניינים נוספים לסמכותה של ערכאה זו, באופן הדרגתי ומתון, כדי לאפשר התבססות התמקצעות של השופטים והבנייה מסודרת ומבנית של המחלקות המינהליות בבתי משפט השלום.

העברת העניינים מבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ לבתי המשפט המחוזיים נעשתה מאז חקיקת חוק בתי משפט לעניינים מינהליים בשנת 2000 בצורה הדרגתית ומבוקרת, בדגש על שמירת ייחודו של המשפט המינהלי, המהותי והדיוני, כפי שעוצב בפסיקתו רבת השנים של בג"ץ.

העברת העניינים המינהליים שנדונו בעבר באופן בלעדי בבג"ץ לבית המשפט המחוזי היוותה שלב ראשון בתהליך, וכבר בדברי ההסבר להצעת החוק דאז צוין כי לאחר העברה זו תיבחן האפשרות להקמת מחלקות מינהליות גם בבתי משפט השלום.

צרו איתנו קשר *5988