המשק קפוא, לפיד ונתניהו בשלהם

היו ימים שבהם נתונים כמו היום היו גוררים דיונים אינסופיים על יציאה מהקיפאון

מובטלים בלשכת התעסוקה / צילום: איל יצהר
מובטלים בלשכת התעסוקה / צילום: איל יצהר

הנה כמה דברים שידועים לציבור הרחב על מצבו של המשק הישראלי בספטמבר 2014: ראשית, הפעילות הכלכלית קפאה פחות או יותר בחודשי המלחמה וענפים שלמים עדיין מתקשים להתאושש. שנית, הצמיחה הנמוכה הפכה להיות מעין "נורמליות חדשה" - עוד לפני צוק איתן המשק הישראלי צמח בקצב של 1.5% בשנה בלבד - ואיש בממשלה לא נראה מוטרד מכך שצמיחה אפסית לנפש היא תחזית אופטימית לשנת 2015. שלישית, ישראל נתונה היום במצב של דפלציה: מדד המחירים באוגוסט 2014 זהה למדד של אוגוסט 2013, והמדד ללא דיור ירד ב-0.7% ב-12 החודשים האחרונים.

היו ימים בישראל שנתונים כאלה היו גוררים פגישות ארוכות, דיונים אינסופיים והצהרות מצד בעלי תפקידים מרכזיים על הדרכים לצאת מהקיפאון הכלכלי ולהחזיר את הפעילות של כל ענפי המשק למצב סביר. במצבים דומים בעבר היו מגדילים תקציבי תשתיות או מנסים להגיע להסכמות על מהלכים מעודדי צמיחה. לא הפעם. לפחות לא על פי התנהגותם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יאיר לפיד. מתוך שלל הנושאים הבוערים, שני האישים מעדיפים לרכז את כל תשומת לבם בשני נושאים: הגדלה דמיונית של תקציב הביטחון, כדרישת נתניהו, לעומת הנהגת מע"מ 0% על רכישת דירה ראשונה, כדרישת לפיד. על יתר הסוגיות - צמיחה אפסית, דפלציה, ירידה ביצוא, כמות ואיכות השירותים הציבוריים - איש בממשלה לא ממש מדבר. לשרים, בדיוק כמו לציבור כולו, אין כל מושג כיצד יטופלו.

ייתכן שהאדישות היחסית ביחס לשאלות של צמיחה כלכלית נעוצה בנתוני האבטלה. כל זמן ששיעור האבטלה נשמר סביב 6%, הפוליטיקאים מניחים שאין צורך לדאוג. הבעיה היא שאם וכאשר האבטלה תתחיל לעלות, יהיה זה מאוחר מדי עבורם לשנות את המצב.

כך או כך, שלושה חודשים לפני תחילת שנת התקציב הבאה, אין כל דרך לדעת מה יהיה גודלו, מה יהיה עומק הגירעון ומה תהיה היקף ההוצאה האזרחית. לא רק זאת, לאיש לא ברור מה היא המדיניות הכלכלית של הממשלה, מה סדר העדיפויות שלה, מי יישא בנטל מימון המלחמה בעזה. הדברים האלה אינם ידועים לציבור הרחב, והם אינם ידועים לפקידי האוצר, בכירים כזוטרים, ויש לקוות שהשר מעדכן אותם במהלך ביקוריו הנדירים בלשכתו לגבי תוכניותיו.

למעשה, גם אם לפקידות באוצר יש שורה של משאלות, יעדים או תוכניות, ברמת התקשורת הקיימת היום בינם לבין השר, אין להם כל דרך לדעת מהן מחשבותיו ומהן עמדותיו. היום הוא מאמץ המלצה להטיל בלו על פחם, כי בכירי האוצר הסבירו לו את חשיבותו, ולמחרת הוא נזכר להתנגד, אולי כי מישהו הסביר לו שיש בכך מחיר פוליטי.

בעבר ידעה הפקידות הבכירה ביותר שהם יכולים לפנות ללשכת ראש הממשלה כאשר משהו משתבש בלשכת שר האוצר. כך היה בקדנציה של יובל שטייניץ, כאשר נתניהו תפקד כשר אוצר על. הפעם, גם הנתיב הזה חסום, כי נתניהו החליט שהפעם הוא יתפקד כשר ביטחון על, וישאיר את התפקיד הכלכלי ללפיד. למעשה, בוויכוח הנוכחי על התקציב, ראש הממשלה מתנהג כאחרון האלופים במטכ"ל ולא כמי שנושא באחריות עליונה גם למדיניות הכלכלית.

מתי כבר מישהו ייבהל?

מעבר לכביש משקיפה על כל המחזה הזה נגידת בנק ישראל קרנית פלוג ומגיעה למסקנה שבנק ישראל נותר, בפועל, לבדו במערכה הזאת. את עמדותיה בעניין התקציב היא פרסמה ברבים, אך לעת עתה היא אינה מצליחה להשפיע על שני בני השיח שלה. בתנאים אלה היא תמשיך לפעול לבדה, על פי שיקול דעתה.

לפני חודשיים, כאשר התברר לה שהציפיות לאינפלציה יורדות במהירות, והריבית הריאלית עולה, היא נאלצה להגיב בכלי היחידי שעומד לרשותה, הורדת שער הריבית של בנק ישראל. לאחר הורדת הריבית החל שער החליפין של השקל להגיב והוא חצה את קו ה-3.6 שקלים לדולר. הדבר אמור להביא להקלת הלחץ על היצואנים ועל הפעילות של ענפי היצוא.

עם זאת, הריבית הורדה לרמה של 0.25% לשנה, ומשמעות הדבר היא שהבנק נותר ללא כל דרך לפעול באמצעות הריבית אם ההאטה תעמיק, או אם השקל ישוב ויתחזק בחודשים הקרובים. פלוג תוכל לפעול בשוק האג"ח אם ההאטה תאלץ אותה לעשות זאת. לעת עתה, כל מה שנותר לה לעשות הוא להמשיך להשמיע את קולה ולקוות שמישהו בממשלה ייבהל ממה שקורה במשק הישראלי.

מדד המחירים לצרכן
 מדד המחירים לצרכן

צרו איתנו קשר *5988