הפחתת ריבית?

האם בנק ישראל ייכנע לתכתיבי שוק ההון?

קרנית פלוג / צילום: איל יצהר
קרנית פלוג / צילום: איל יצהר

מדד המחירים לצרכן שהתפרסם בחודש ינואר והפתיע בעוצמתו השלילית, הירידה בצריכה הפרטית שבאה לידי ביטוי בירידה חדה בפדיון הרשתות והתחזקותו המשמעותית של השקל מתחילת השנה עשויות להניע את בנק ישראל לפעול בדרך של הפחתת ריבית. אקדים ואומר כי אינני סבור שצעד זה הינו הנכון, אולם יש כאן אפשרות שהבנק ייכנע לצפיות שוק ההון שמתמחרות מזה זמן רב הפחתת ריבית נוספת השנה ויפחית אותה כבר היום.

ראשית, מדד המחירים לצרכן. כולם מתחילים לפתע לדבר על דפלציה והשלכותיה השליליות לאורך זמן. ובכן, הרשו לי להרגיע אתכם מעט. מקורה של הדפלציה בחודש ינואר הינו בעיקר ירידת מחירי האנרגיה, הסחורות ושרותי הדיור. זה לא דבר רע. גם מחיר החשמל אמור לרדת וגם תעריפי המים כך שמדובר בבשורות טובות לצרכנים דווקא. אולם אם הדפלציה תתפתח ותגרום לירידה בביקוש ובצריכה לאורך זמן זה מצב מדאיג ומזה צריך להיזהר. זה עלול לקרות רק בשני מצבים - הדרדרות למיתון עולמי שבתנאים הנוכחיים וההקלות הכמותיות ברחבי העולם ממש לא נראית סבירה והמשך התחזקות השקל שבמידה ותמשיך תאלץ שוב את התעשייה הישראלית להצטמצם ולפטר, כפי שקרה בגל האחרון במחצית הראשונה של 2014.

הירידה הזמנית בפדיון הרשתות היא פחות עניין של הצטמצמות והרבה יותר עניין של ציבור מפוכח יותר שלא מוכן לשלם את המחיר המופקע אותו דורשות הרשתות הגדולות. כניסתן למשחק של הרשתות הזולות (וראה איזה פלא, הן אפילו מצליחות להרוויח יפה ולצמוח) ומהפכת התקשורת הצליחו לשנות במקצת את הרגליו הלא בריאים של הציבור להיכנע לכל מחיר מופקע אותו יידרש לשלם.

אז מה שנשאר הינו התחזקותו המדאיגה של השקל כפי שבאה לידי ביטוי בשער סל המטבעות. שער הסל קרוב מתמיד לתחתית אליה הגענו באוגוסט 2014. בשלב זה לא נשמעת עדיין הזעקה מכיוון שהתחזקות הדולר בעולם מתחילת השנה גורמת לכך שהצמד דולר/שקל נסחר עדיין בסביבה נוחה יחסית, אולם שערי יתר המטבעות, בעיקר האירו, ספגו מהלומה קשה, הרבה מעבר לזו שספגו בעולם. למזלנו עיקר היצוא הישראלי מתומחר דולרית, אולם בנק ישראל מוטרד ובצדק, שכן ברור לו מה שברור לכולנו - אם האירו יתאושש קצת בעולם, וזה עשוי לקרות מהר מאוד, במיוחד לאחר ההסכם שהושג עם יוון ודחה את הסכנה, התרסקות הדולר לעומת השקל כמעט בלתי נמנעת. זאת, לנוכח הכוחות הפועלים כאן בעוצמה רבה בחודשיים האחרונים.

את הפעילות הלילית תארנו כאן בהרחבה ואין צורך להוסיף. יש כאן גופים הפועלים באין מפריע במטרה ברורה לחזק את השקל. אליהם יש להוסיף את העודף בחשבון השוטף ולאחרונה גם פעילות בהיקפים עצומים של הגופים המוסדיים שמקטינים יותר ויותר (אולי יותר מדי?) את חשיפתם למט"ח.

בנק ישראל רכש מאז תחילת השנה בהיקף גבוה משמעותית מהמתוכנן, אחרת השקל היה מתחזק עוד יותר. אולם זה לא מספיק. על כן אין זה מן הנמנע שינקוט בצעד דומה בו נקטו בגוש האירו, בשוויץ, בדנמרק ומדינות נוספות ויפחית את הריבית פעם נוספת. אני סבור כי עדיף היה לנקוט בצעדים אחרים ובראשם הצבת רצפה לשער הסל. הגדרה ברורה של המצב עשויה לשנות באופן דרמטי את מאזן הכוחות שכן היא תאפשר לגופים המוסדיים להיחשף לפיחות, ללא חשש מתיסוף המטבע. היקפי ההגנות שרכשו המוסדיים מסתכמים במיליארדים רבים ועל כן אין כל חשש שיגיעו גורמים שינסו לתקוף את הרצפה. אולם, לצערי בבנק ישראל חושבים אחרת ועל כן אין זה מן הנמנע שייכנעו לתכתיבי שוק ההון ויפחיתו את הריבית, אחרת יצטרכו בקרוב מאוד להרחיב את היקף ההתערבות או לנקוט בפתרון יצירתי אחר אם ברצונם לשמר את הישגי התעשייה מהמחצית השנייה של 2014.

יוסי פרנק, יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים. yf@energyfinance.co.il www.energyfinance.co.il

אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע. בעמוד שלי במדור הדעות תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עמי.

החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.

צרו איתנו קשר *5988