בזק | בלעדי

סלקום הימרה במיזם הסיבים - וזכתה בכל הקופה

לידי "גלובס" הגיעו הנימוקים להחלטה של משרד התקשורת להעניק הקלות רגולטוריות משמעותיות למיזם הסיבים אנלימיטד • מתוכם עולה כי בראש סדר העדיפויות של המשרד עמדו: ביטול ההגמוניה של בזק והוט, הרצון לחולל תחרות בשוק ויצירת מהלך שיביא לשדרוג התשתיות הקיימות

משה כחלון / צילום: תמר מצפי
משה כחלון / צילום: תמר מצפי

משרד התקשורת פרסם את החלטתו המאפשרת למיזם הסיבים אנלימיטד צמצום פריסת סיבים אופטיים להיקף של 40% ממשקי הבית, הרבה פחות ממה שנקבע בתנאי הרישיון המקורי. ההחלטה מתפרסמת לאחר שהמשרד אישר אותה, ולאחר שהממשלה התירה לשר התקשורת לתקן את הרישיון בשבוע שעבר. שר התקשורת איוב קרא ומשרדו ספגו ביקורת רבה על אופן ההליך, שכן עוד בטרם פרסמו את תוצאות השימוע לציבור ולמפעילים, ההחלטה כבר אושרה בממשלה.

סלקום הודיעה בשבוע שעבר על השלמת ההשתלטות על מיזם הסיבים האופטיים, ותיפרד לטובתו מ-100 מיליון שקל (לפני השקעות שהתחייבה אליהם). סלקום דרשה כתנאי להשלמת העסקה כי חובת הפריסה של המיזם תצומצם ל-40% ממשקי הבית, אחרת היא תיקח צעד אחורה ולא תשלים את הרכישה.

המשרד כאמור נענה לבקשת סלקום, וכך בעצם שמר על המיזם בחיים. סלקום וחברת החשמל, בעלת מניות במיזם, הימרו נכון. הן הניחו שמשרד התקשורת לא יאפשר למיזם שיכול לאיים על ההגמוניה של בזק והוט ולגרום להן לשדרג את התשתיות המיושנות להיקבר.

בנימוקים להחלטה על צמצום חובת הפריסה נכתב כי הסיבות הן "לעודד את התחרות בשוק התשתית הנייחת; לאפשר למצות את הפוטנציאל התחרותי של החברה ולאפשר פריסת רשת תקשורת שלישית רחבת פס בישראל בהיקף משמעותי לכמיליון משקי בית; להביא לשיפור איכות משמעותי במהירות הגלישה; להביא לירידת מחירים; ועל מנת לייצר איום תחרותי ממשי על בעלות התשתית, קבוצות בזק והוט, ובכך לתמרצן לשדרוג רשתות התקשורת שלהן".

חובות הפריסה החדשות יהיו כדלקמן:

א. בתום השנה השלישית מהמועד הקובע - 10% נגישות למשקי הבית;

ב. בתום השנה השביעית מהמועד הקובע - 25% נגישות למשקי הבית;

ג. בתום השנה העשירית מהמועד הקובע - 40% נגישות למשקי הבית.

ברישיון החדש תקבע תקופת "Cherry Picking" (מונח לפיו המפעיל רשאי לפרוס במקומות המועדפים עליו ושבהם הוא סבור שיהיה מקסימום ביקוש לשירות) אשר תימשך שלוש שנים. לאחר תקופה זו יידרש המיזם להנגיש משק בית אחד לפחות בפריפריה, על כל משק בית שיונגש במרכז הארץ. לעניין זה פריפריה תוגדר ברישיון החדש כאשכולות 5-1 במדד הפריפריאליות של הלמ"ס. מרכז יוגדר כאשכולות 10-6 במדד זה.

הדרך שעבר מיזם הסיבים עד שהגיע לידיים של סלקום
 הדרך שעבר מיזם הסיבים עד שהגיע לידיים של סלקום

"דין אנלימיטד לא כדין הוט ובזק"

המשרד דחה את הטענות של בזק והוט על יצירת כללי תחרות בלתי הוגנים ושיוויוניים. עמדת המשרד בדבר צמצום חובת הפריסה למיזם הסיבים אנלימיטד עולה לדבריו בקנה אחד עם מדיניותו לעידוד הנחת תשתיות תקשורת רחבות פס, עם כניסתם של מתחרים חדשים לשוק תשתיות התקשורת הנייחות והגברת התחרות בו, ועם התפישה הכוללת של המשרד בדבר התפתחות התחרות בתחום התשתית הנייחת.

יתרה מכך, המשרד מציין כי הוא פעל בעבר ופועל כעת להשגת מטרותיו במספר אפיקים מקבילים ששילוב ביניהן יביא לעידוד פריסה ושדרוג של רשתות תקשורת נייחות רחבות פס, ולחיזוק התחרות בתחום התקשורת הנייחת.

עוד הוא מציין כי ההחלטה אינה מפלה את בזק והוט, שתי השחקניות הגדולות ביותר בשוק התקשורת הישראלי, ובפרט בתחום הנייח. ההחלטה נועדה לתקן את דרישת הפריסה האוניברסלית לגבי חברת אנלימיטד לאחר שזו נבחנה על ידי המשרד והתברר כי היא אינה כלכלית גם למפעיל יעיל. "אין דין אנלימיטד כדין הוט או כדין בזק שהן דואופול בשוק התשתיות".

כדי להדגיש את ההבדלים, המשרד בחר להדגיש את הפערים העצומים בהכנסות החברות. "הכנסותיה של קבוצת בזק עומדות על כ-10 מיליארד שקלים לשנה והכנסותיה של קבוצת הוט עומדת על כ-4 מיליארד שקלים לשנה. לעומת זאת, הכנסותיה של אנלימיטד הן פרומיל בלבד מקבוצות אלה. כך בעוד אנלימיטד היא מפעיל חדש וקטן הפועל בשוק שנים ספורות, להוט ובזק כוח שוק משמעותי בשווקי התקשורת בישראל. בהינתן הפערים האדירים בכוח השוק, לא ניתן להשוות בין קבוצות אלה לבין אנלימיטד. פערים אלה הצדיקו מראש קביעת תנאי פריסה אחרים ומקלים לאנלימיטד".

מדוע לתת בלעדיות על רשת החשמל?

טענה נוספת שעימה התמודד משרד התקשורת נגד ההקלה, היא מדוע לא לאפשר לגופים נוספים להשתמש בתשתית הסיבים האופטיים של חברת חשמל ומדוע לתת לאנלימיטד בלעדיות על התשתית?
תגובת המשרד הייתה כי ביטול הבלעדיות אינו נדרש בעת הזו. "המשרד בחן חלופה זו, ואף נועץ במשרד האוצר בנושא, וסבור כי היא נחותה משמעותית למול החלופה שנבחנה, מבחינת לוחות הזמנים ליישומה, ההסתברות לפריסה במסגרתה והיקפה, השינויים הרגולטוריים הנדרשים להפעלתה, והיקף ההשפעה על התחרות בשווקי התקשורת."

עוד צוין בהקשר הבלעדיות כי בפועל, מכיוון שהמשרד משמר את מודל "ספק הספקים", הוא מאפשר לספקי השירותים לרכוש מחברת אנלימיטד שירותים סיטונאיים מקצה אל קצה, ולספק ללקוחות החברות שירותים מבוססי סיב שהונח על תשתית החשמל. אמנם לא מדובר במתן אפשרות לפרישת סיבים עצמאית, אולם השירות מממש את הפוטנציאל התחרותי הגלום בשימוש בתשתיות חברת חשמל.

משרדי האוצר והתקשורת סבורים כי חלופת ביטול הבלעדיות אינה ישימה בטווחי הזמנים הרלוונטיים לפיתוח התחרות בשוק התקשורת הנייחת, וסבורים כי תביא לכך שבסופו של יום לא יפרסו סיבים על גבי רשת החשמל, ולא ימומש הפוטנציאל התחרותי הגלום במיזם.

לסיכום ובניגוד לעבר הלא רחוק, ניתן לראות שהמשרד הציב לנגד עיניו את הצורך בטיפול בפיגור של מדינת ישראל בהשקעה בסיבים אופטיים. זו הייתה נקודת המפתח שהובילה להקלה. מעניין מה היה קורה אם בזק והוט היו פורסות סיבים אופטיים. ייתכן ובכך היו שוללות מהמשרד את הצורך להקל על המיזם. סביר להניח שבכל מקרה המשרד היה מוצא סיבות מדוע כן לעזור למיזם. בסופו של דבר אין חיה כזאת - שר תקשורת שבקדנציה שלו תירשם סגירה של מיזם תשתיתי. וודאי ובוודאי כאשר שר האוצר הוא משה כחלון שיזם את הפרויקט. 

מתייחסים אחרת למיזוגים בסלולר

האישור שנתן משרד התקשורת לאנלימיטד, הראה שרשות ההגבלים העסקיים תמכה בהפחתת חובת הפריסה ל-40% שאפשרה את השתלטות סלקום על המיזם. זה הופיע בחוות הדעת שגיבש אגף הכלכלה במשרד התקשורת, שם גם אפשר היה לראות שמשרד האוצר הביע תמיכה בצמצום הפריסה. למה זה חשוב? מפני שרשות ההגבלים ומשרד האוצר היו אלה שטרפדו את המיזוג של סלקום ושל גולן טלקום. המיזוג נפל אז מפני שסברו שגולן מחולל תחרות ושהיעלמותו תסכן את התחרות. גם לא היה ברור האם אקספון תיכנס לשוק הסלולרי, ואכן זה מה שקרה בסוף. היא נכנסה והמחירים שוב בתחתית. השאלה האם ההיתר למיזוג ערוץ 10 ורשת, וההיתר שנתנו למיזם הסיבים לצמצם את פריסתו, העיקר שימשיך לפעול, מעידים על שינוי מגמה גם לגבי השוק הסלולרי, ושהם יאפשרו מיזוגים בשוק. כל עוד החברות לא יאותתו, אין סיבה שמישהו מהם יוציא קול קורא. אבל כדי שתחול התפתחות בשוק הסלולרי שתשקם את הרצון של החברות לחזור למגרש החדשנות ולהשקעות, לא תחול התפתחות בכל שוק התקשורת ללא צמצום מספר השחקנים. 

פרטנר צריכה אלטרנטיבה לבזק

הניסיון של פרטנר להיכנס לתחום כרטיסי האשראי אמנם לא צלח, אבל זה מה שאולי מלמד שהחברה צריכה לשקול ברצינות להתמקד בשוק התקשורת ולהצטרף כשותפה באנלימיטד. פרטנר רצתה לחלץ את עצמה מהמצור ולהתגבר על הקושי לצמוח בשוק הסלולרי הדועך, והימרה על תחום כרטיסי האשראי כמה שיהווה עבורה מנוע צמיחה. הביקורת עליה לא במקום. הרי אם הייתה מצליחה בעסקה, היו כולם יוצאים מגדרם לפרגן לה. אם היא לא מצטרפת לאנלימיטד היא תחזק את סלקום עוד יותר. הדרך להורדת המחירים בשירותי התשתיות הנייחות יכול לבוא דרך השוק הסיטונאי, אבל להיות תלויה בבזק זה לא בדיוק פתרון לטווח הארוך עבור פרטנר. 

צרו איתנו קשר *5988