גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא משנה מי יהיה ראש הממשלה הבא, הוא יהיה מוכרח להעלות מסים

למרות הכרזות הפוליטיקאים שלא יעלו מסים, התרחיש הסביר מצביע על מהלך קלאסי של העלאת מס הכנסה, מע"מ ומס חברות ב-1%, שיכניס למדינה 11 מיליארד שקל ● ההבדלים בין הקואליציות יתבטאו רק בשולי התקציב, למשל מיסוי משקאות ממותקים או צמצום משרדי ממשלה ● ניתוח "גלובס"

בני גנץ, בנימין נתניהו. צופים העלאת מסים / צילומים: אמיר המאירי, תמר מצפי; אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
בני גנץ, בנימין נתניהו. צופים העלאת מסים / צילומים: אמיר המאירי, תמר מצפי; אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

"איך מטפלים בגירעון?" שאל ראש הממשלה בנימין נתניהו בראיון לגלי צה"ל והשיב מיד - "הדרך שאני מטפל בגירעון זה קודם כל לקצץ בהוצאות ולא להעלות מסים, כי מה קורה כשאני מעלה את שיעורי המס? אני מקבל פחות מסים ומגדיל את הגירעון. לכן לא תהיה העלאת מסים. יהיה קיצוץ. משרדי הממשלה יש להם לא מעט בזבוז, עדיין יש רבדי שומן שלא טיפלנו בהם, אם כי פחות ממה שהיה".

כיצד תתמודד ממשלת ישראל הבאה עם הבור התקציבי שתקבל בירושה? משיחות עם ותיקי אגף התקציבים, ממונים לשעבר על התקציבים, שהובילו בעבר תהליכי הכנה ואישור של תקציבי מדינה, בנינו תרחיש בסיס שמציג את דרך הפעולה הסבירה ביותר בה תנקוט הממשלה הבאה.

הדרך הזו, נגלה כבר כעת, מורכבת בעיקר מהעלאת שלושה מסים: המע"מ, מס הכנסה ומס החברות. כל שאר הצעדים האפשריים ובהם ביטול עיוותי מס ופטורים ממס, קיצוץ רוחבי או קיצוץ בתקציבים לסקטור מסויים - יושפעו אמנם מהרכב הממשלה הבאה, אך יש להם חשיבות משנית מבחינה פיסקלית.

משום כך, לפחות לדעת בעלי הניסיון בתחום, אין משמעות רבה לשאלה איזו ממשלה תורכב בסופו של דבר. ממשלת ימין-חרדים צרה, ממשלת אחדות של מפלגות הימין-מרכז או ממשלה אחרת - כולם ייאלצו בסופו של דבר להעלות את אותם מסים. כיצד יסבירו לנו הפוליטיקאים את הפליק-פלאק שהם מתכוונים לעשות ומה בכל זאת ההבדלים בין ממשלת אחדות לממשלת ימין צרה - נסביר מיד.

הפולטיקאים מדברים הכלכלנים סופרים

דברי נתניהו על תוכניותיו לטיפול בגירעון אינם מפתיעים. יתירה מכך, הם אינם שונים מדברי יריביו הפוליטיים העיקריים, ראשי מפלגת כחול לבן. גם יאיר לפיד, הבכיר בצמרת כחול לבן שמרכז את ההתבטאויות בנושאים הכלכליים, אמר כי יתנגד להעלאת מסים ויבחר תחת זאת לקצץ בהוצאות מיותרות של הממשלה.

למעשה, מכל המפלגות התמודדות בבחירות לכנסת ה-22 שמענו בימים האחרונים התנגדות גורפת להעלאת מסים. רק אחת, מפלגת העבודה, מציעה להעלות את שיעור מס היסף שמוטל על בעלי שכר גבוה, אך מנגד רוצה להגדיל את הוצאות המדינה בצורה ניכרת, כך שהגירעון עצמו לא יקטן. אגב, שר האוצר הנוכחי משה כחלון הכריז כי יתנגד גם להקטנת הוצאות הממשלה והסביר כי הדרך הנכונה להתמודד עם בעיית הגירעון היא "שינוי סדרי עדיפויות".

בעוד הפוליטיקאים מפזרים הצהרות לפני הבחירות, באוצר מכינים את תוכנית תקציב 2020 והמצגות הנלוות לה לקראת הצגתן לשר האוצר הבא ולאחר מכן לראש הממשלה ולממשלה (ראה לו"ז מפורט): הגירעון הצפוי בתקציב המדינה הבא עומד על כ-50 מיליארד שקל, שהם כ-4% תוצר. הדרג המקצועי באוצר מתכוון להמליץ לממשלה לקבוע יעד גירעון של 2.5% לשנת 2020, מה שיחייב אותה לנקוט בצעדי צמצום בהיקף של 22.6 מיליארד שקל לפחות.

הדרג המקצועי באוצר, שעמל על תקציב 2020 תקופה ארוכה בהרבה מהמתוכנן, הכין גם רשימה ארוכה של צעדי צמצום אפשריים שיוצגו לשר האוצר הבא. מדובר, בין היתר, בביטול הפטור ממע"מ ליבוא אישי (שנחשף אתמול ב"גלובס"), ביטול (מלא או חלקי) של הפטור ממס על הכנסות מהשכרת דירות, מיסוי "בריאותי סביבתי" של משקאות ממותקים וכלים חד-פעמיים, מיסוי שירותים דיגיטליים (יישומונים בתשלום), צמצום תקרת הפטור ממס להפקדות בקרנות ההשתלמות, היטל גודש, שינויים בחוק לעידוד השקעות הון ועוד ועוד.

מה הם הצעדים ואיך ישווקו אותם

היתרון המשותף לכל הצעדים האלה, הוא שאינם אמורים לפגוע בצמיחה הכלכלית, משום שהם באים לתקן עיוותים בשיטת המס. החסרונות המשותפים לכל הצעדים האלה הם שניים. ראשית, כל אחד ואחד מהם מגדיל את הכנסות המדינה בסכום קטן יחסית - ולכן יש צורך במספר רב של מהלכים כדי לסגור את הבור. שנית, קשה מאוד להעביר אותם במסלול המפרך עד לאישור התקציב בכנסת בקריאה שלישית - כל מהלך כזה פוגע באינטרסים כלכליים של קבוצת לחץ כזו או אחרת.

כיצד יסתיים המפגש הצפוי בין ההגיון הכלכלי של הדרג המקצועי באוצר להגיון הפוליטי של הממשלה? לשם כך נזקקנו לניסיונם של הממונים הקודמים שהיו שם בסבבבים האחרונים - וזו הערכתם.

ראשית, הם אומרים, סביר להניח כי יעד הגירעון בתקציב יועלה עד לכמעט 3% - הקו האדום של כל ממשלות ישראל האחרונות. בדרך זו כבר יצומצם הבור התקציבי ב-7-8 מיליארד שקל. דרך המלך להגדלת הכנסות המדינה היא העלאת המע"מ, מס הכנסה ומס החברות בשיעור של 1% - מהלך כזה מגדיל את הכנסות המדינה בסכום כולל של כ-11 מיליארד שקל. מתוך כל שאר הצעדים שהאוצר מבקש לקדם - ושאותם מנינו למעלה - ניתן להערכת ותיקי האוצר להשיג תוספת הכנסות של מיליארד אחד או שניים, לאחר תהליכי הסינון והניפוי שיעברו בממשלה ובכנסת.

ומה באשר להוצאות הממשלה? כאן סבורים הכלכלנים כי בניגוד להצהרות הפוליטיקאים - אין הרבה שומנים שניתן לקצץ. הקיצוץ האמיתי היחיד שהאוצר מצליח להעביר בשנים האחרונות הוא זה המכונה קיצוץ רוחבי או טיפש. אלא שבמסגרת אישור תקציב 2019, כבר הוחלט לקצץ קיצוץ רוחבי עתידי של 2.5% מתקציב 2020 וקיצוץ של 7% בתקציב 2021.

הבעיה של האוצר במקרה זה תהיה חריגה מתקרת ההוצאה - אך ניתן יהיה להתגבר עליה בדרך פשוטה ומאוד מקובלת בשנים האחרונות: העלאת תקרת ההוצאה באמצעות שינוי החוק.

אז איך יסבירו לנו ראש הממשלה ושר האוצר הבאים את העובדה שהעלו מסים למרות שהצהירו בדיוק להפך? להערכת ותיקי האוצר התשובה תהיה: זמניות. "יגידו לציבור שמדובר בהעלאת מסים זמנית, לשנה או לכל היותר לשנתיים", אומר לנו ממונה לשעבר על התקציבים, "ויבטיחו שהמסים יחזרו לרדת מיד לאחר שהבעיה תיפתר.

בנוסף, יעשו ויתור כלשהו ואותו יבליטו מאוד. למשל, יחליטו שהעלאת מס ההכנסה ב-1% לא תחול על מדרגת ההכנסה הראשונה, ולכן יגידו לנו שמעמד הביניים לא יושפע מהעלאת המס. לצד זה יגידו לציבור שהתקציבים החברתיים גדלו מאוד, שזו חצי אמת כי התקציבים האלה היו אמורים לגדול במילא בגלל הגידול באוכלוסייה והתחייבויות ישנות, אבל זה לא יפריע לפוליטיקאים לטעון שיש שינוי בסדרי העדיפויות.

ממשלת אחדות מול ממשלת ימין צרה

וכאן אנחנו מגיעים לשאלה המעניינת מבחינת הבוחר - כיצד יושפע תקציב המדינה מהרכב הממשלה הבאה. אז אחרי שאמרנו שהמהלכים הגדולים צפויים לקרות בכל קונסטלציה, הנה בכל זאת כמה אבחנות רלוונטיות.
ראשית, אפשר לומר שממשלה צרה תקשה מאוד על האוצר לקדם מהלכים לא-פופולריים, ובמיוחד כאלה שפוגעים בקבוצות לחץ שיש להם ייצוג והשפעה בקואליציה. סביר להניח, כי במסגרת ממשלת ימין-מרכז רחבה, תושג הסכמה על צמצום והגבלה של מספר השרים. בכך תיפתח הדרך לצמצום מספר משרדי הממשלה - צעד שיכול לחסוך למדינה הוצאות בהיקף של 50-150 מיליון שקל לשנה. בממשלה צרה, לעומת זאת, צפוי שמספר השרים יישאר גבוה, לאור כוח המיקוח הגבוה יותר שיהיה לכל סיעה החברה בקואליציה.

ממשלה ללא חרדים עשויה לקצץ בתקציבים ייעודיים למגזר ובראשם התמיכות באברכים, שהיקפם מגיע ל-1.3 מיליארד שקל לשנה וצעדים נוספים שנעשו בתקופת ממשלת נתניהו-לפיד. בממשלה כזו יש גם היתכנות רבה יותר להעלאת המס על משקאות ממותקים וכלים חד-פעמיים - צעדים שיהיו לא-פופולריים בממשלת ימין-חרדים צרה. בממשלה צרה שכזו, ההיתכנות לקיצוץ כלשהו בהוצאות (מעבר לקיצוץ הרוחבי המסורתי) תהיה נמוכה. עם זאת, ההתנגדות של השותפים הקואליציוניים להעלאות מסים עשויה להיות חלשה יותר, במיוחד מס חברות ומסים שפוגעים בבעלי שכר גבוה - ההתנגדות העיקרית למהלכים כאלה תבוא מצד ראש הממשלה. 

עוד כתבות

עינת פלד-שפירא / צילום: עומר וידר

מנכ"לית וילי פוד התפטרה אחרי שנה בתפקיד

עינת פלד-שפירא החליפה את מיכאל לובושיץ שניהל את החברה במשך שנתיים ● לפני כן שימשה שנה וחצי כמנכ"לית פעילות בונז'ור של חברת אסם-נסטלה

בנימין נתניהו / צילום: רובי קסטרו - וואלה חדשות

יו"ר ועדת הבחירות אסר על שידור הסטנד-אפ עם נתניהו ברשת 13

השופט עוזי פוגלמן קבע כי השתתפות נתניהו בתוכנית "סטנד-אפ ניישן" היא תעמולת בחירות, ואסר על שידור הקטע עד לאחר הבחירות ● הליכוד: "נערער על ההחלטה"

מתוך אתר Get Key

תחרות ליד2? אתר חדש מציע פלטפורמה מתקדמת למכירת נכסים

לפי יזמי האתר Get Key, ניתן יהיה לפרסם בו נכסים תוך העלאת צילומי תלת-ממד ● באתר גם מנסים להוזיל עלויות תיווך, זאת תוך התחייבות למחיר פיקס של למתווך שיפעל עבור בעלי נכסים באמצעות האתר

בניין הבורסה , תל אביב / צילום: תמר מצפי

מגמה מעורבת בבורסה: פורסייט מזנקת ב-15%, אקסיליון ב-12%

אלביט מערכות זכתה בחוזה בסך כ-300 מיליון דולר ממדינה באסיה ● הדולר נחלש בכ-0.1% לרמה של כ-3.30 שקלים ● עלייה של 29% בתמלוגים מלוויתן ב-2020 ● אורמת מגיבה להאשמות בדבר שחיתות בינלאומית

מחלקת טיפול נמרץ בבית חולים זיו בצפת / צילום: Associated Press, Oded Balilty

משרד הבריאות: מוסדות רפואה לא יקבלו עובדים שמסרבים להתחסן

המשרד פרסם היום הוראות חדשות לגבי חיסון צוותים רפואיים ● עובדים שמסרבים להתחסן לא יוכלו לעבוד במחלקה שבה מאושפזים חולים במצב של דיכוי חיסוני

דובאי / צילום: Shutterstock

פטנט ישראלי: לטייל בדובאי ולקבל דמי אבטלה מהמדינה

לפי נתוני ביטוח לאומי, כ-3,500 ישראלים קיבלו דמי אבטלה ב-2020 גם כששהו בחו"ל, למרות שבימי טרום הקורונה הדבר לא היה אפשרי ● הפירצה שאפשרה את התופעה עדיין לא נסגרה

הבורסה בניו יורק - וול סטריט / צילום: תמר מצפי

וול סטריט ננעלה בעליות חדות: הנסאד״ק זינק בכ-3%, זום ב-9.5%

התשואה על אג"ח אמריקאי ל-10 שנים ירדה מתחת ל-1.43% ● מדד ISM למגזר הייצור בחודש פברואר בארה"ב עלה מעבר לצפי ● פריגו זינקה לאחר הדוחות; מוכרת את החטיבה הגנרית לתרופות מרשם שלה בכ-1.55 מיליארד דולר ● גולדמן זאקס הפעיל מחדש את דסק הקריפטו

ראשת עיריית חיפה, עינת קליש רותם / צילום: איל יצהר

מדוע ראשת עיריית חיפה תיאלץ להיפרד מ-150 אלף שקל

עינת קליש-רותם שימשה כאדריכלית בבניית בית פרטי בזכרון יעקב, שהתברר כי נבנה ללא היתר ● במסגרת תביעה אזרחית שהגישו נגדה בני הזוג, היא נדרשה לפצותם ב-47 אלף שקל ● במסגרת ערעור על הפיצוי הוחלט כעת להגדילו

פריסת סיבים אופטיים ותשתיות תקשורת / צילום: shutterstock

ספקיות האינטרנט זומנו לשולחן עגול לקראת השקת רשת הסיבים של בזק

בעקבות תלונות של ספקיות שביקשו לעכב את ההשקה, משרד התקשורת הזמין את הספקיות לשולחן עגול עם בזק על מנת לפתור המחלוקות במטרה למנוע עיכוב

מורי קסלר מנכל פריגו / צילום: רויטרס

פריגו נפרדת מהפעילות בישראל: מה יעלה בגורל 850 עובדיה בארץ והאם המניה תמשיך להיסחר בת"א?

החברה מוכרת פעילות תרופות מרשם ב-1.55 מיליארד דולר - כוללת המפעל בירוחם שבו מועסקים 850 עובדים ● הכנסות פריגו ב-2020 הסתכמו ב-5.1 מיליארד דולר, צמיחה של 4.7% ביחס ל-2019 ובדומה לתחזיות השוק

פסולת במתקן שרפה בקנדה / צילום: Reuters, Lindsey Wasson

מחקר: העלות ה"נסתרת" של האנרגיה והתחבורה מגיעה ל-25 טריליון דולר בשנה

חוקרים למדיניות אנרגיה מאוניברסיטת סאסקס בדקו את "העלות הנסתרת" של מערכות האנרגיה והתחבורה העולמיות, שמבוססות בעיקר על דלקים פוסיליים ● העלויות הגבוהות ביותר נובעות מתחנות כוח פחמיות ומתקני שריפת פסולת

מחאה נגד רצח נשים בתל אביב / צילום: שלומי יוסף

"אלימות היא גם עניין של פוליטיקה": יו"ר פורום מיכל סלה בטור מיוחד על שתיקת הפוליטיקאים

רצח נשים הוא לא גזירת גורל, והמפלגות חייבות לספר לנו מה התוכניות שלהן כדי לטפל בבעיה

מוטי בן משה / צילום: תמר מצפי

מוטי בן משה במגעים לרכישת רשת ההלבשה התחתונה אפרודיטה

קבוצת נעמן, שבשליטת בן משה, נמצאת במגעים לרכישת רשת ההלבשה התחתונה ● לאפרודיטה יש 52 סניפים ברחבי הארץ

קרחון ענק שהתנתק  השבוע באנטארקטיקה / צילום: Reuters, BRITISH ANTARCTIC SURVEY

דוח האו"ם: עד סוף העשור יצומצם רק אחוז אחד מפליטות גזי החממה

בעוד שבהסכם פריז נקבע כי יש להפחית 45% מהפליטות כדי לבלום את ההתחממות הגלובלית, המדינות החתומות עליו מתקשות ליישם זאת ● ישראל, אגב, טרם הגישה את יעדיה המעודכנים

לשכת התעסוקה / צילום: כדיה לוי

מודל החל"ת, השלב הבא: דמי אבטלה דיפרנציאליים

לגלובס נודע כי רשת הביטחון המעניקה אבטלה עד יוני 2021 לאנשים בחל"ת ומפוטרים עשויה להימשך באופן דיפרנציאלי, כך שסיוע יינתן רק לעובדים שלא יצליחו למצוא עבודה או בענפים שיתקשו להתאושש ● הצעה נוספת היא להמשיך עם מתכונת החל"ת הנוכחית עוד מספר חודשים

מנכ"ל זום אריק יואן / צילום: Mark Lennihan, AP

גם אחרי החיסון לקורונה: שעתה היפה של זום עדיין לא הגיעה לקיצה

תחזיות חברת שיחות הווידאו לתקופה שאחר המגפה אמורות להרגיע את המשקיעים שחוששים

הנפקת למונייד / צילום: באדיבות NYSE

הפסדי למונייד ממשיכים לגדול; המניה איבדה שליש משוויה בשיא

התוצאות משקפות ירידה של 12.8% בהכנסות לעומת הרבעון המקביל, ועלייה של 3.7% בהפסד הנקי ● ה-EBITDA (רווח בנטרול ריבית, מס, פחת והפחתות) היה שלילי בסך 29.7 מיליון דולר, שיפור של כ-5% מהרבעון המקביל

בנימין נתניהו והשרה להגנת הסביבה גילה גמליאל בחוף ים באשדוד בעקבות דליפת הנפט שגרמה לזיהום בחופי הארץ. / צילום: קובי גדעון-לע"מ

אסון הזפת: "בשונה ממקרים אחרים - כאן זה בוודאות נעשה בזדון"

כך אמרה היום השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל ● לפי המשרד להגנת הסביבה, במסגרת חקירת אסון הזפת, נבדקו בימים האחרונים חשדות כלפי 35 כלי שייט, 12 מתוכם נשללו

היועמ”ש, ד”ר אביחי מנדלבליט / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

מנדלבליט: העברת החיסונים למדינות זרות נעשתה ללא האישורים הנדרשים

היועמ"ש הגיש חוות-דעת על העברת חיסונים לשורת מדינות זרות בעקבות דרישתו של גנץ לעצור את ההליך לאחר שלא התקיים דיון מסודר בנושא ● מנדלבליט קבע כי "ראוי שהנושא יובא לדיון בממשלה, בקבינט או בכל פורום אחר הכולל את השרים הרלוונטיים"

רונית הראל בן זאב / צילום: תמר מצפי

הנפקות האקוויטי דומיננטיות: ירידה חדה בגיוסי האג"ח מתחילת 2021

היקף הנפקות האג"ח בשוק הקונצרני הסתכם בכ-9 מיליארד שקל מתחילת 2021, בהשוואה לכ-14 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד