"בעתיד נדפיס את הבגד בבוקר, ונמחזר אותו במעבד הביתי בערב"

דנית פלג מחברת בין אופנה לטכנולוגיה ובין יזמות לקיימות • החזון: מהפכה דיגיטלית שתאפשר להדפיס במהירות בגדים שנוכל למחזר בתום השימוש

מאז ומתמיד אהבה דנית פלג, מעצבת אופנה בתלת-ממד, לחפש בדים חדשים ולא שגרתיים. "זה התחיל מזה שהבנתי שאני אוהבת להיות חלק מכל התהליך של הכנת הבגדים - לא רק ללכת לנחלת בנימין ולקנות בד יפה, אלא להכין את הבד בעצמי ואז לתפור ממנו משהו. זה גרם לי להתעניין בטכנולוגיות שקשורות להכנת בדים כמו מכונות סריגה, חיתוכי לייזר ודפוס דיגיטלי", היא מספרת.

אישי: בת 31, נשואה + 1, מתגוררת בתל אביב

השכלה: תואר ראשון בעיצוב משנקר עם התמחות באופנה

אפשר לספר הרבה על האופן שבו התגלגלה הקריירה של פלג: החל מהמפגש הראשוני עם הרעיון של הדפסת בגדים במדפסות תלת-ממד תעשייתיות, במסגרת התמחות בבית אופנה בניו יורק ("הבגדים היו עשויים פלסטיק קשיח ונשברו"), ובהמשך במדפסות ביתיות ("באותו זמן אף אחד לא הדפיס בגדים, והבנתי שאצטרך ללמד את עצמי)"; תשעה חודשים של מחקר אינטנסיבי והדפסה בלתי פוסקת של בגדים בדירתה, במרוץ נגד הזמן כדי להספיק לסיים עד תצוגת הגמר ("את רוצה לקחת סיכון ולפרוץ דרך, ומצד שני את גם רוצה לסיים את הלימודים עם קולקציה"); הסרטון שיזם בן זוגה דן שהחליט לתעד את הפרויקט, שצבר 5 מיליון צפיות בפחות משבועיים וזכה לסיקור בינלאומי נרחב והוביל בין היתר להזמנה לתוכנית האירוח של טיירה בנקס, הרצאה באירוע של TED בניו יורק שהפכה גם היא לוויראלית ותורגמה ליותר מ-40 שפות, ועיצוב שמלה עבור טקסי הפתיחה של המשחקים הפאראלימפיים בברזיל; וגם עוד לא מעט סיפורים על מקריות והשראה.

אולם ראשית, צריך להבין שהעבודה של פלג שונה מזו של מעצבי האופנה שאנחנו מכירים: את הבגדים שלה היא מעצבת בתוכנת תלת-ממד ממוחשבת ואז מדפיסה במדפסות תלת-ממד ביתיות חלקים שאותם היא מחברת עם דבק. "ללמוד עיצוב אופנה היה בשבילי רק חלק מהסיפור, מהתהליך. לא ראיתי את עצמי פותחת חנות פיזית של בגדים. ידעתי שאני אעסוק בחיבור בין אופנה לטכנולוגיה באיזושהי דרך וכשהפרויקט שלי התפרסם, הבנתי שזה סוג של הוכחה של קונספט", נזכרת פלג.

כשהציגה את קולקציית הגמר שלה ב-2015, משך ההדפסה של בגד ארך כ-300 שעות ונעשה ב-40-20 חתיכות, ואילו היום יידרשו "רק" 80 שעות וארבע חתיכות לשמלה, למשל. "זה מראה לנו שהטכנולוגיה מתפתחת מהר מאוד ובעוד כמה שנים זה עשוי לקחת כמה שעות בודדות ואולי אף דקות", היא אומרת.

עם זאת, פלג מסבירה כי החומרים עצמם עדיין מאוד בסיסיים. "כיום אני מדפיסה עם חומר שהוא מעין גומי חזק וגמיש, אבל אני מאמינה שבעתיד החומרים יתפתחו וירגישו יותר כמו כותנה, משי או עור - בדים שאנחנו רגילים ללבוש. זה המכשול העיקרי כרגע, שהחומרים מרגישים קצת כמו גומי וזה לא ממש ליומיום".

התעשייה השנייה המזהמת בעולם

בארבע השנים האחרונות הספיקה פלג לבקר ביותר מ-20 מדינות על מנת להרצות על הפרויקט שלה וללמד סטודנטים מסביב לעולם על החזון, "במטרה לתת להם השראה לחשוב בגדול ולהצטרף למהפכה הדיגיטלית של האופנה שאני מקווה שתקרה". היא מייעצת לחברות ענק כמו אדידס וגרבר טכנולוגיות, הבגדים שעיצבה הוצגו במוזיאונים ובגלריות בעולם, והלקוחות שקונים את העיצובים שלה הם לרוב מוזיאונים או בתי ספר לאופנה - וגם כמה בכירות בחברות טכנולוגיה שרוצות ללבוש את הבגד הכי חדשני.

פלג גם זכתה במגוון פרסים, ביניהם פרס החדשנות של נשיאת שנקר יולי תמיר, מקום ראשון בתערוכת תלת-ממד עולמית ("לא התאפשר לי להיות שם אבל בכל זאת שלחתי להם שמלה, ואחרי שבועיים הם כתבו לי שהם שמחים להעניק לי את הפרס"), ו- Award ADC - כחלק מרשימת 30 המעצבים הצעירים של ארגון Art Directors Club of New York. בשנה שעברה הייתה פלג אחת מארבע ישראליות שנכללו ברשימת 50 הנשים האירופיות המשפיעות בהייטק של מגזין "פורבס", ולאחרונה נבחרה לרשימת 100 הנשים המשפיעות של ה-BBC.

"ה-BBC פנו אליי ואמרו שהם עוקבים אחרי העשייה שלי בשנים האחרונות ושהם מאוד מאמינים בוויז’ן ושמחים להזמין אותי להשתתף ברשימה שלהם, ושבנוסף הם רוצים שאבוא להרצות באירוע המרכזי בניו דלהי. הנושא היה 100 נשים ודובר על העתיד של העולם בהיבט הנשי, והם רצו שאדבר על איך אני רואה את עתיד עולם האופנה ואיך זה מתקשר לחזון שלי", מספרת פלג.

"בשנה האחרונה אני רואה תנועה ממש חזקה של חיפוש אחרי דרכים לייצר אופנה בצורה שהיא יותר אתית - גם כלפי העובדים וגם כלפי העולם, בעקבות מה שזה גורם לנו ולסביבה. לכן ההרצאה שלי נהייתה יותר מחודדת, כי בטכנולוגיה שהדפסת התלת-ממד מציעה יש כל-כך הרבה פתרונות לבעיה. אני מאמינה שאם נשקיע בטכנולוגיה ונפתח אותה, יש לנו סיכוי להוסיף דרך להציל את העולם בהקשר הזה של קיימות ושל ההתחממות הגלובלית. הדרך שבה זה עובד היום פשוט לא הגיונית".

פלג החלה להתמקד בהיבט האקולוגי של תעשיית האופנה לאחר שבמסגרת אחת מהרצאותיה, בפינלנד, נתקלה במעבד שמפרק את החומר שמשמש להדפסה. "כבר היום כשאני מסיימת להשתמש בבגד אני מכניסה אותו למעין בלנדר תעשייתי קומפקטי, שגורס אותו ויוצר את חומר הגלם המקורי", היא אומרת ומוסיפה כי היא "מאמינה שבעתיד זו תהיה הדרך שנייצר אופנה - יהיה אפשר להשתמש בה שוב. היום רק אחוז אחד מהבגדים של העולם באמת עוברים תהליך מיחזור, ותעשיית האופנה היא השנייה הכי מזהמת בעולם. רק בארה"ב זורקים או שורפים כל שנה 15 מיליון טונות פסולת של בגדים, שזה שווה ערך ל-600 אלף מכולות ענק.

"זה פשוט ביזיון. ב-100 השנים האחרונות הטכנולוגיה לא השתנתה כמעט בכלל, ובינתיים ב-20 שנה האחרונות הכפלנו את כמות הייצור והיום מייצרים יותר מ-100 מיליארד פריטי לבוש בכל שנה. בנוסף, ממוצע השימוש בבגד חדש הוא חמש פעמים, כך שהבגדים שלנו נהיו כמעט חד פעמיים. לפעמים, עד שהבגדים מגיעים לחנות הם כבר לא טרנדיים, ואז נשאר מלאי בלתי נגמר של איזשהו פריט שכבר יצא מהאופנה - כי עד שייצרו אותו היא כבר התחלפה".

פלג מאמינה שבשביל לעשות אופנה נקייה יותר, צריך לשנות את התהליך מאפס. "זה אומר לא לעשות שינויים קטנים, כמו למשל לייצר עם מכונה שצורכת פחות מים. אנחנו צריכים לחשוב על כל התהליך באופן שונה לגמרי, ולמדפסות תלת-ממד יש את הפוטנציאל לפתור הרבה מהבעיות והאתגרים האלה וליצור אופנה שהיא יותר מעגלית ומשמעותית יותר נקייה".

הדפסת בגדים בתלת־ממד יכולה להוות פתרון מלא לבעיה?

"אני חושבת שהדפסת בגדים תהיה אלטרנטיבה אחת מני רבות של פתרונות לתעשיית הפאסט פאשן שהם יותר רגישים לסביבה ומאפשרים לנו יותר פרסונליזציה וחופש התאמה אישית. אבל יהיו עוד פתרונות והבגדים שאנחנו מכירים היום לא ייעלמו לגמרי, פשוט תהיה יותר מודעות. אולי זה גם יפעיל לחץ על חברות האופנה להיות יותר שקופות לגבי הדרך שהן מייצרות את הבגדים וטביעת הרגל שהן משאירות בעולם".

למחזר בגד במקום לכבס

פלג גדלה ברעות להורים אנשי קבע, וכשהיא מספרת על הילדות שלה, לא מפתיע שהיא התגלגלה להיות מעצבת אופנה שהיא גם יזמית ואשת עסקים ובהרבה היבטים גם חוקרת ומפתחת. "כבר מגיל צעיר הבנתי שאני מייקרית, שאני אוהבת לפתור ולחקור. נורא אהבתי להתעסק עם דברים ולפרק את הצעצועים". כשהייתה בת עשר היא השתתפה בחוג לעיצוב אופנה, שהעבירה סטודנטית משנקר והותיר בה חותם. "כשהבנתי פתאום שאני יכולה להכין דברים בעצמי, לקחת בד ולתפור לעצמי בגד וללבוש אותו - זה היה מטורף. זה לא היה מקצועי, אבל זה היה משהו שהייתי מאוד מתגאה בו, ללכת לבית הספר עם משהו שתפרתי בעצמי. זה היה תחביב, אבל ידעתי שארצה ללכת ללמוד עיצוב אופנה".

15 שנים לאחר מכן, כשהייתה סטודנטית בשנקר, פתחה גם היא חוג עיצוב אופנה לילדים בגילאי 12-6 אצלה בדירה. "אני אוהבת שהחיים באים במעגל. במשך שלוש שנים עשיתי קייטנות וחוגים, ככה יכולתי להרשות לעצמי לממן סטודיו במקביל לחיים בתל אביב. בסך הכול עברו אצלי בדירה כמעט 200 ילדות, אפילו שתמיד התאמצתי להביא גם בנים. בחוג לימדתי איך לתפור ובעיקר ניסיתי להעביר לדור הבא את ההשראה שקיבלתי מהמורה שהייתה לי בגיל עשר. מי יודע, אולי עוד כמה שנים תלמידות שלי ילכו ללמוד עיצוב אופנה ויפתחו קורס", היא אומרת בחיוך.

מה את עושה היום?

"היום אני עוסקת בלהפוך את הוויז'ן שלי למציאות בשלושה תחומים שונים: אני עובדת על ייעול של תוכנת עיצוב הבגדים, כך שתקל על המעצבים לעצב גזרה של בגד שהיא כבר בתלת-ממד וניתן לראות מכל הזוויות. במקביל אני חוקרת את תחום החומרים במטרה להצליח להגיע לחומרים יותר גמישים, לבישים ונעימים, ובנוסף אני עובדת בשיתוף עם כמה חברות הדפסה שאני חושבת שהן מבטיחות, שנכנסו לתחום הדפסת הטקסטיל".

פלג עובדת גם על קולקציה חדשה ושלישית, עם מדפסות הרבה יותר משוכללות מאשר אלה שהשתמשה בהן בעבר, ובחודשים האחרונים החלה להעביר קורס אונליין למשתתפים מכל העולם: "זה וובינר שמלמד בשלוש שעות את כל מה שלמדתי בשלוש שנים ונותן את כל הידע שצריך בשביל להתחיל את המסע בתחום של הדפסת תלת-ממד - החל מהרקע על הטכנולוגיה ועד הייצור על-פי שלוש השיטות שפיתחתי".

חשבת שהתחום הזה יהפוך להיות מרכז העשייה שלך לאחר הלימודים?

"לא חשבתי לרגע שזו תהיה הקריירה שלי ושאני אשב ואספר את הסיפור הזה. בשנקר לא חשבו שזה משהו מיוחד, זה היה פרויקט שגרתי ולא הייתה התלהבות, אז חשבתי שאמשיך הלאה לדבר הבא. אבל גם אם זה לא היה ממש מצליח, אני מניחה שהייתי עוסקת בזה כי זה היה ממש מרתק עבורי".

אז איך ייראה העולם בעתיד?

"דמייני שהמדפסות מהירות כל-כך שזה לוקח כמה דקות והחומרים כבר מאוד לבישים. את קמה בבוקר ונכנסת לפלטפורמה שהיא מעין ‘אייטיונס פור פאשן’, שמכילה קבצים של אופנה. את הולכת למותג האופנה או למעצב המקומי האהוב עלייך וקונה ומורידה את הקובץ של אותו פריט לבוש. את מזינה את המדפסת בחומר המתאים - בקיץ את תדפיסי עם כותנה לדוגמה, ובחורף עם צמר. ובזמן שאת מתארגנת בבוקר, המדפסת תדפיס לך את הבגד בתוך כמה דקות, בנוחות של הבית שלך או בחנות הבגדים הקרובה. בסוף היום, אחרי שתסיימי ללבוש בגד, תמחזרי אותו במעבד התעשייתי הביתי שלך, ולמחרת תדפיסי בגד חדש. ככה לא יהיה לנו מלאי בלתי נגמר של בגדים, והם לא ייזרקו לפח".

צרו איתנו קשר *5988