את יניב מלינרסקי וסער נעים פגשתי כשעיצבתי עבורם את מנצ', משרד הפרסום הצעיר שפתחו. בחרתי בקו עליז ושילבתי בו קיר קומיקס ענק, מדשאות במטבח, "גרביים" שעטפו את רגלי השולחנות ושתי בובות חלון ראווה (שזכו לשמות אנה וקרן), שאיישו באופן זמני חדרים ריקים של עובדים פוטנציאליים.
מוקדם מהצפוי נקראתי לעזור להתאים את החללים לעוד ועוד עובדים. חצינו חדרים, הסבנו את הזולה המפנקת לעוד מקומות עבודה, עד שהגיע השלב שלא נותרה ברירה והיה צריך להתקדם הלאה, למשרד הבא.
חלוקת הפנים של 750 מ"ר שנשכרו אושרה במהירות והובילה אותנו לשלב הבא, העיצוב. חמושה בידיעה שאני מכירה היטב את הלקוח התחלתי לעצב את המשרד. כשהרגשתי שפיצחתי את העניין שלחתי סקיצות ראשונות ליניב וסער.
התגובות הגיעו מיד, ולא הותירו מקום לספק: "לא, לא, לא!!! משעמם, לא מרגש, דומה מדי למשרד הקודם. אנחנו בבעיה, בואי ניפגש".

כשנפגשנו הגבולות נמתחו. סער ויניב רצו משרד עם פינות מפתיעות. הם ביקשו להתרגש מחדש כשהם נכנסים לעבודה, לשחזר את התחושה שהייתה אז, בהתחלה.
הם רצו שיהיה כיף להגיע בבוקר למשרד, שהוא יהיה עם ה-DNA העיצובי של המשרד הראשון, אבל שיראה התפתחות, שיהיו בו אלמנטים ייחודיים להם ושימוש נועז יותר בצבע. הלכתי לישון סחרחרה ומודאגת - אבל בבוקר התעוררתי וידעתי מה עליי לעשות.
לרוב אנחנו מחליטים על קונספט וממנו גוזרים את הפרטים. במקרה הזה ידעתי שאני צריכה לחשוב באופן הפוך. התחלתי משולחנות המטבח ומשם המשכתי למשרד כולו.

אבולוציה של עיצוב
בימים שבהם הגעתי למשרד הישן, כדי לעזור בהתאמתו לעובדים שנוספו חדשות לבקרים, מצאתי את אנה וקרן, בובות חלון הראווה שקנינו, כשהן זרוקות בכל מיני פינות מוזרות. נהגתי ללכת במסדרון ולראות חלק כזה או אחר מבצבץ מאחורי ספה או שולחן. אז זה פשוט שעשע אותי.
הפעם הבנתי שזו יכולה להיות התחלה של קונספט. אני אוהבת לחבר בין ישן לחדש, וכשהתבוננתי בחלקי הבובות ובשולחנות, נולד מוצר חדש - שולחן עם רגלי בובה.

כששלחתי הדמיה הייתי בטוחה שהם יגיבו בהיסוס, שיחשבו שזה מוזר. טעיתי. ההתלהבות הייתה מיידית, ומשם המשכנו לשאר המשרד.
במטבח הקודם כיסינו את הרצפה בדשא סינתטי. הפעם בחרתי טפט עם הדפס ג’ונגל שמחפה את קירות הקפטריה החדשה ותוחם את אזור הישיבה. ארונות המטבח שממול נצבעו בוורוד ובצהוב והותאמו להם מסגרות שחורות. לחגיגה הצבעונית הזאת נוספו רגלי השולחנות שהתחדשו בגרביים ובנעליים היישר מהקניון. על גופי התאורה שנתלו מעליהם הרכבנו כובעי קש קיציים שיצרו גופי תאורה מקוריים.

הזולה מוקמה בסמוך למטבח והיא כוללת ספות בשלל צבעים ושולחנות בר שמשקיפים לרחוב.
עמדת הקבלה היא השער למשרד, ולכן עוצבה באותה שפה צבעונית. הדלפק תוכנן כהמשך של הקיר ועליו הורכבו פסים צבעוניים שמלווים את כל האלמנטים בכניסה - הדלפק, הקיר ופינת ההמתנה.
הקיר המרכזי חולק לריבועים צבעוניים שעליהם נתלו פריטים מיוחדים שהביאו עובדי המשרד לצד מגוון אביזרים שרכשתי בשוק הפשפשים. צבענו אותם בצבעים של הריבועים וחיברנו אותם בהתאמה. כך הפך מסדרון ארוך ומשעמם לאלמנט צבעוני, מסקרן ומושך.
את המותג מנצ' מלוות דמויות מאוירות שיצר האנימטור אייל בי כשהוא מתבסס על דמויותיהן של סער ויניב. כל אחד מארבעת תאי השירותים מתהדר בעבודותיו של אייל בי, שיצר במיוחד עבורנו סצנות משעשעות.
הכתבה לקוחה מתוך מגזין CONCEPT בהפקת גלובס המחלקה המסחרית ובעריכת שרון היבש.