לא הסכימו לקבל מכם בקבוקים למיחזור ב-am:pm? זו הפרה של החוק

בשלטים שניתלו ברחבי הרשת בת"א נכתב כי"על פי הנחיית משרד הבריאות החל מיום 6 ביולי ועד להודעה חדשה, חל איסור על קבלת אריזות בקבוקים למיחזור" • אלא שמשרד הבריאות כלל לא היה מודע לאותה "הנחיה", וגילה על כך רק בעקבות פניית "גלובס"

מחזור בקבוקים / צילום: איל יצהר
מחזור בקבוקים / צילום: איל יצהר

תושבי תל אביב שניסו לאורך השבוע להחזיר לסניפי AM:PM בקבוקים המיועדים למיחזור ולקבל את כספי הפיקדון ששילמו עבורם בעת הרכישה, נתקלו בתשובה מפתיעה: "לא מקבלים בקבוקים". על חלונות סניפי הרשת ברחבי העיר נתלה שלט, בו מסבירה הרשת לצרכנים: "על פי הנחיית משרד הבריאות, החל מיום 6 ביולי ועד להודעה חדשה, חל איסור על קבלת אריזות בקבוקים למיחזור. עמכם הסליחה". אלא שמשרד הבריאות כלל לא היה מודע לאותה הנחיה, וגילה על כך רק בעקבות פניית "גלובס". אתמול, הונחתה הרשת להסיר את השלטים ולחזור לקבל בקבוקים, אך ישנם סניפים שעדיין מסרבים לקבל בקבוקים.

השלטים שאוסרים על קבלת בקבוקים למיחזור בסניפי AMPM / צילום: שני אשכנזי
 השלטים שאוסרים על קבלת בקבוקים למיחזור בסניפי AMPM / צילום: שני אשכנזי

ההחלטה לא לקבל בקבוקים, מקורה בטעות אנוש, כאשר המהנדסת המחוזית מטעם משרד הבריאות נעתרה לבקשת רשת AM:PM שלא לקבל בקבוקים בשל התפשטות הגל השני של הקורונה. זאת מבלי שיש כל הוראה כזו מטעם משרד הבריאות (למרות שישנם קשיים משפטיים שלא מאפשרים זאת) ולמרות שאין במשרד הבריאות חוות דעת על סכנה ממשית להדבקה ממשטחים או בתהליכי קבלת הבקבוקים, שאינם שונים מרכישת מוצרים במרכול. בעקבות פניית "גלובס" והמשרד להגנת הסביבה למשרד הבריאות, התגלתה הטעות ותוקנה - לפני שהוענק אישור דומה לרשתות נוספות שפנו ללשכה המחוזית של משרד הבריאות.

ההחלטה המקומית השגויה התקבלה באופן נקודתי ובלא סמכות, כשהיא מסתמכת על הוראות שניתנו בגל הראשון של הקורונה, במהלכו נעתר משרד הבריאות לבקשת רשתות השיווק שלא לקבל בקבוקים לפיקדון למרות החוק המחייב זאת. זאת, לאחר שהרשתות טענו כי קיים צורך לצמצם את מגע עובדי הרשתות עם חפצים אותם הביא הציבור מביתו, ובשל הטענה כי בימים בהם ישנו עומס כבד על הסניפים, הרשתות יתקשו להקצות כוח אדם לטיפול בבקבוקי הפיקדון.

לאחר החלטת משרד הבריאות, הבהיר המשרד להגנת הסביבה כי "לפי נציג מערך בריאות הסביבה במשרד הבריאות, אין סכנה במכלי המשקה הריקים כל עוד מטפלים בהם בכפפות ושקיות ייעודיות". בשל החלטת משרד הבריאות, הציבור שילם את מלוא דמי הפיקדון על בקבוקי המשקה בעת הסגר - מבלי לקבל את ההחזר כחוק.

באשר לחשש מפני הדבקה ממשטחים, לאורך החודשים האחרונים פורסמו מחקרים ברחבי העולם בהם הסבירו חוקרים כי הסבירות להידבק ממשטחים עליהם שורד הנגיף נמוכה מאוד עד כדי לא אפשרית. גם אם לא ניתן לשלול זאת לחלוטין, עד כה, לא זוהו מקרים של הדבקה ממשטחים. גם בישראל, במחקר שביצעו חוקרים מבית החולים אסותא אשדוד, לניאדו והמכון הביולוגי, נמצא בסבירות גבוהה כי נגיפים ממשטחים בסביבת אדם חולה לא הצליחו "לצמוח" במעבדה ואכן להפוך מדבקים.

"בגל הראשון הייתה הצדקה למנוע את החזרת הבקבוקים לרשתות השיווק: לא ידענו לומר האם הנגיף יכול לשרוד על חפצים ולהמשיך להדביק, והיה נכון לפרק זמן מוגבל לנקוט בעיקרון הזהירות המונעת, שבמצבים בהם יש חוסר וודאות מדעית אפשר לבחור בחלופה שגורמת מעט אי נוחות או נזק קל בלבד לציבור הרחב", אומרת ד"ר חגית אולנובסקי, מומחית לניהול סיכוני בריאות. "כיום, אנחנו יודעים בוודאות שהסיכון להדבקה מחפצים ומשטחים אינו קיים או לכל היותר - אפסי. לא סביר להשתמש שוב בעיקרון הזהירות המונעת, כיוון שהוודאות המדעית כמעט מוחלטת. יתכן שהגל הנוכחי יארך זמן רב יותר, כבר היום מצטברים סימנים לכך שהתחלואה אמנם קלה יותר אבל ארוכה יותר, ולא סביר למנוע החזרת בקבוקים לפרק זמן ארוך".

בפנייתם ללשכה המחוזית של משרד הבריאות, ביקשו am:pm לחדול מאיסוף הבקבוקים מפני ש"הומלסים מגיעים ללא מסכות וכפפות מה שחושף את העובדים שלנו, עוד יותר ובפרט שקבלת חומרי מיחזור במסות הם פגיעה בבריאות הציבור" - דברים שאינם נכונים, ולא זכו לכל מענה מצד הגורם המקצועי במשרד הבריאות.

על כך, אומרת אולנובסקי: "אין הבדל בין לקוח שבא לרכוש מוצר כלשהו ובין לקוח שנכנס לחנות כדי להחזיר בקבוקים ולקבל את דמי הפיקדון, כולם חייבים להקפיד על עטיית מסכה, ואם בית העסק לא אוכף זאת - הרי שהוא מפר את התקנות ועלול להיקנס. בעניין הכפפות, הובהר והוסבר על ידי משרד הבריאות ומומחים נוספים שהכפפות אינן מסייעות למניעת הדבקה, ואולי אף מעלות את הסיכון. מומלץ לציבור לא להשתמש בכפפות חד פעמיות אלא לשטוף ידיים במים ובסבון בתדירות גבוהה מהרגיל, או להשתמש באלכוג'ל כשאין כיור קרוב.

"יש אף לתת את הדעת לסוגיה הכלכלית-חברתית: בימים אלו בהם מאות אלפי ישראלים, וכנראה אפילו מיליונים, חווים מחסור משמעותי בשל גלי הפיטורים והחל"ת, אסור לאף רשת שיווק למנוע מתושבים לקבל את דמי הפיקדון עבור הבקבוקים. יש כמה אנשים שזוהי האפשרות היחידה שלהם לרכוש מזון בסיסי מאוד, ובהיעדר סיכון בריאותי, אין כל הצדקה לאסור על החזרת הבקבוקים".

במשרד להגנת הסביבה אומרים כי: "מהתיעוד עולה כי מדובר בהפרת החוק באופן בוטה. ככל שידוע למשרד להגנת הסביבה, למשרד הבריאות אין הנחייה שלא לאפשר לציבור להחזיר בקבוקים למיחזור תמורת דמי הפיקדון במרכולים וברשתות השיווק. המשרד רואה בחומרה אירוע זה - שנראה כמדיניות המקיפה את כלל סניפי הרשת, ולא אירוע נקודתי בסניף מסוים - ויבדוק את הנושא לעומק.

"רשתות שיווק אינן רשאיות לסרב או להגביל את אפשרות החזרת הבקבוקים לפיקדון על דעת עצמן. המשרד להגנת הסביבה קורא לציבור שנתקל ברשת שיווק או במרכול שמסרבים לקבל בקבוקי הפיקדון לפנות לאימייל pniot@sviva.gov.il ולמסור פרטים מדויקים על אודות החנויות ורשתות המזון המדוברות".

"מייבשות" את הלקוחות

עם ההחלטה להקל את הסגר, הונחו הרשתות לשוב ולקבל בקבוקים. אלא שבמערכת "גלובס" התקבלו תלונות רבות של אזרחים שנתקלו בקשיים מול הרשתות, שמצידן סירבו לשוב ולקבל את הבקבוקים, למרות ההוראה המפורשת. חלקן חזרו לעשות זאת - רק לאחר התערבות המשרד להגנת הסביבה.

בנוסף לכך, אזרחים רבים מספרים כי הם נתקלים גם בימי השגרה בקשיים מול הרשתות - כאשר מקומות מסוימים מסכימים לקבל בקבוקים רק למשך שעה אחת ביום או בשעות מסוימות, או נוהגות "לייבש" את הלקוחות ולהתייחס אליהם בצורה תוקפנית כאשר הם מבקשים להפקיד את הבקבוקים. זאת, למרות שלפי המשרד להגנת הסביבה - הרשתות מחויבות לקבל את הבקבוקים, ולא יכולות להגביל את הפקדתם למסגרת זמנים מצומצמת או כלשהי. במקרה של סירוב לקבל את הבקבוקים או במקרה שהמרכול יוצר תנאים והגבלות, האזרח זכאי להגיש נגדו תביעה אזרחית בבית המשפט לתביעות קטנות ובית המשפט רשאי לפסוק פיצויים של עד 1,800 שקל לכל סירוב.

"הנקודה הזו מאירה סיפור כואב: הדרך השלומיאלית שבה אוספים את בקבוקי הפיקדון. אנחנו המדינה היחידה שאצלה מפרידים מכלים קטנים וגדולים, ושאי אפשר לקבל את דמי הפיקדון על כלל הבקבוקים - כפי שנהוג בכל העולם. בנוסף, בכל העולם, העסק הזה עובד בצורה אוטומטית", אומר עמיעד לפידות, ראש תחום פסולת בארגון אדם טבע ודין.

"88% מפסולת הבקבוקים למיחזור בעולם - נאספת באופן אוטומטי, ואצלנו במדינת הסטארטאפ - באופן פרמיטיבי. הרשתות שונאות את ההתעסקות עם העניין של הבקבוקים, ובצדק. יש כ-1000 מרכולים גדולים בארץ, ורק 90 מכונות אוטומטיות להפקדת בקבוקים. למרכולים, אין מוטיבציה להשקיע באוטומציה של התהליך הזה, כי מרבית הרכישות של הבקבוקים הקטנים הן לא של אנשים פרטיים - שקונים את הבקבוקים הגדולים במרכולים, ולכן מדובר בכמויות גדולות. כשירחיבו את חוק הפיקדון, הסופרים יאלצו להשתפר, ולהציב מתקנים אוטומטיים. זה ייגרום למערכת לרצות להשתפר, וזו עוד סיבה להרחיב את החוק. הסופרים רק ירוויחו".

מרשת am:pm נמסר בתגובה: "הגל הראשון של התפרצות הקורונה, כאשר היו הרבה פחות חולים מאומתים באזורי הפעילות של הרשת, הנחה משרד הבריאות להפסיק את קבלת הבקבוקים למיחזור מחשש להדבקה מהבקבוקים עצמם, כמו גם לנוכח העובדה שרבים מחסרי הבית שמתפרנסים מאיסוף בקבוקים מפחי הזבל אינם מקפידים על היגיינה, כפי שמורות ההנחיות.

"בימים האחרונים התגברה כידוע מאוד התחלואה באזורי פעילות הרשת. מתוך מחויבות לשלומם ולבריאותם של העובדים והלקוחות נשלחה פניה אל משרד הבריאות בבקשה להפסיק שוב את קבלת הבקבוקים. האישור אכן ניתן והודעות מתאימות הוצבו כדי ליידע בכך את הציבור. אתמול, שינה משרד הבריאות את ההחלטה וביטל את האישור. משכך הוסרו המודעות והרשת חזרה לקבל בקבוקים למיחזור".

צרו איתנו קשר *5988