פחות פסולת וחיסכון של 10 מיליון שקל בשנה: משרד הכלכלה ירחיב את פרויקט "סימביוזה תעשייתית"

הפרויקט מחבר מפעלי תעשייה שיכולים להשתמש בפסולת שמייצר מפעל אחר • בשנה הראשונה של הפרויקט השתתפו בו מעל ל-600 מפעלים והוא מנע הטמנה של למעלה מ-23 אלף טונות של פסולת

אתר מחזור של פסולת בנייה בהרצליה / צילום: איל יצהר
אתר מחזור של פסולת בנייה בהרצליה / צילום: איל יצהר

משרד הכלכלה מסכם את הפיילוט של פרויקט "סימביוזה תעשייתית", שמטרתו היא ליישם מודלים של כלכלה מעגלית בתעשייה הישראלית, ובתוך כך להפחית הטמנת וייצור פסולת, שימוש במשאבים טבעיים, נזק אקולוגי ואף עלויות לתעשייה. לפי ממצאי משרד, קרוב ל-70 עסקאות שנחתמו בין מפעלים הובילו לחיסכון של מעל ל-10 מיליון שקל למשק ומנעו הטמנה של מעל ל-23 אלף טונות פסולת. הפיילוט נמשך לאורך שנה.

לאור הצלחת הפרויקט ובמסגרת שיתוף פעולה בין משרד הכלכלה והמשרד להגנת הסביבה, הפיילוט יהפוך לפרויקט ארוך טווח ויורחב. בשלב הבא, הפרויקט יורחב לרמה הלאומית, לתקופה של עד ארבע שנים בתקציב שנתי של כחמישה מיליון שקל.

במסגרת הפרויקט, מחבר משרד הכלכלה בין מפעלים במסגרת עסקאות של סחר בתוצרי לוואי של תהליכי הייצור, כך שפסולת של מפעל אחד - תהפוך לחומר גלם עבור אחר.

עבור מפעלים קטנים ובינוניים מדובר בכלי חשוב במיוחד, מפני שלעיתים אין להם את היכולת או כוח האדם המתאים בכדי למצוא מפעל אליו יוכלו להעביר את תוצרי הלוואי שלהם ובכך לחסוך הטמנה.

עוז כ"ץ, מנהל מינהל תעשיות במשרד הכלכלה, מסביר כי "בתמורה לארבעה מיליון שקל שהמדינה השקיעה בפרויקט היא קיבלה מעל ל-15 מיליון שקל, ואנו צופים למספרים גבוהים הרבה יותר כשנתקדם להפעלה ארוכת הטווח ועסקאות מורכבות יותר מבחינה טכנולוגית אך גם בעלות פוטנציאל גבוה יותר יבשילו".

בשלב הראשון של הפרויקט, אשר תוקצב בכארבעה מיליון שקל, זכו ארבע חברות במכרז, ונשלחו להתמקד באזור אחר בארץ, ולספק מענה ברמה המקומית לגופים, אזורי התעשייה ומרכזי המסחר. לפרויקט גויסו בשנה אחת בלבד מעל ל-600 מפעלים ועסקים קטנים ובינוניים ומופו יותר מ-2,000 זרמי פסולת.

פתרונות של "כלכלה מעגלית" יכולים לשמש מפעלים רבים, ולצד התועלת הסביבתית, להוביל לחיסכון בעלויות. דוגמאות ניתן למצוא בפיילוט שקיימו משרד הכלכלה והמשרד להגנת הסביבה. כך למשל, יצרנית בשם דנפל, המשווקת מערכות אור טבעי למעטפת מבנים אדריכליים, חיפשה פתרון לתוצרי לוואי בתהליך ייצור לוחות הפוליקרבונט - אבקה הנוצרת מניסור לוחות. במסגרת הפרויקט נוצר חיבור בינה ובין חברת דלתות תייר, שחיפשה חומר פלסטי שישמש לתערובת מילוי בתהליך ייצור הדלתות. לאחר בדיקת היתכנות קצרה, התברר שאבקת הפוליקרבונט היא חומר מתאים למילוי, ואף מסתבר שהתערובת היא אפילו איכותית יותר מהתערובת המקורית. שיתוף הפעולה שנוצר בין שתי החברות, יביא למניעת הטמנה של ארבעה טון אבקה בשנה, ויחסוך לשני המפעלים עלויות של כ-20 אלף שקל בכל שנה.

דוגמה נוספת היא חיסכון בהטמנת פסולת; במהלך טיפולי רכב שגרתיים במוסכים מוחלפים שמנים ונוזלי הקירור ונותרים המון מכלים ריקים המשונעים לרמת חובב בדרום לטיפול והטמנה. יועצי הפרויקט יצרו קשר בין מוסך לחברת מחזור סמוכה שמתמחה בטיפול במכלים מסוג זה, כך שיתאימו לשימוש חוזר. שיתוף הפעולה חסך שינוע, טיפול והטמנה של 10 טון מכלים וחוסך לחברות מעל ל-40 אלף שקל בכל שנה.

במהלך תהליך הייצור של מפעל לייצור ירקות חתוכים וארוזים לסלט ובישול נוצרת פסולת אורגנית משמעותית שעלות הטיפול בה הוא מעל ל-300 אלף שקל בכל שנה. במסגרת הפרויקט נוצר קשר בין המפעל לחברה לגידול בהמות ושני הצדדים הסכימו שהפסולת האורגנית מתהליך היצור תחליף מזון מעובד לבהמות שבו משתמשים כיום.

שר הכלכלה הנכנס, עמיר פרץ הגדיר אותו כ"הצלחה גדולה, המוכיחה שאפשר גם להיות ירוק וגם לחסוך בכסף". אך התוכנית של משרד הכלכלה היא צעד ראשון בלבד, ונעשית בקנה מידה קטן, כאשר מדובר בבעיה החוצה סקטורים תעשייתיים ותחומי חיים ודורשת פתרון הוליסטי רחב עם השקעות ממשלתיות גבוהות כדי להצליח.

אוכלוסיית ישראל צפויה לגדול ל-11 מיליון תושבים עד שנת 2030 והאוכלוסייה העולמית תכיל אז תשעה מיליארד בני אדם. הגידול באוכלוסייה צפוי להחריף את הלחץ הרב על משאבי הטבע, בזמן שעד 2030 הצורך במזון, אנרגיה ומים יגדל בין 35% ל-50%. כלכלה מעגלית עשויה לייצר פתרונות לבזבוז משאבים, אך כאשר היא נעשית בקנה מידה רחב וכתוכנית לאומית בעלת משקל גבוה.

דוגמה לכך ניתן למצוא באירופה; בבריטניה, תוכנית דומה הובילה לחיסכון של 400 מליון ליש"ט במשך חמש שנים, ובשנים האחרונות כ-15 מדינות באירופה אימצו מפת דרכים של כלכלה מעגלית, ובהן צרפת, גרמניה, ספרד. האיחוד האירופי קיים במהלך השנים 2016-2020 תוכנית בהשקעה של 10 מיליארד יורו, ובמרץ השנה הציג חזון רחב יותר של הטמעת כלכלה מעגלית במדינות השונות, כחלק ממעבר לפרקטיקות מקיימות. התוכנית צפויה להתרחב לאורך השנה, כאשר השאיפה היא להפחית באמצעותה 450 מיליון טונות של פליטת פחמן באיחוד האירופי עד שנת 2030, לייצר חיסכון של 600 מיליארד אירו לעסקים באיחוד האירופי (8% מהמחזור השנתי שלהם), ולייצר 580 אלף משרות חדשות.

גם המגזר הפיננסי באירופה התגייס; לפני כשנה, חמישה בנקים באירופה יחד חברו לבנק ההשקעות האירופי (EIB) בלוקסמבורג, השיקו את היוזמה המשותפת לכלכלה מעגלית לתמיכה בפיתוח ויישום של פרויקטים ותוכניות כלכליות מעגליות באיחוד האירופי. השותפות תשקיע לפחות 10 מיליארד יורו בתחום בחמש השנים הבאות (2019- 2023). בין היתר, ישקיעו הבנקים ביישום אסטרטגיות של הארכת חיי מוצר, ועיצוב מוצר באופן שיצמצם פסולת ויאפשר מחזור קל יותר בתום השימוש, וכן בהשקעה בתשתיות ומודלים עסקיים תומכי אסטרטגיות מעגליות.

צרו איתנו קשר *5988