התוצרים של המשבר הפוליטי: סבב בחירות נוסף נדחה בינתיים, ובדרך קיבלנו יצור כלאיים תקציבי

חוקיותו של המהלך שאמור למנוע בחירות מיידיות ודחה את הגשת התקציב ב-120 יום - מוטל בספק • התוספת התקציבית של 11 מיליארד שקל התקבלה למרות הסתייגויות של היועצים המשפטיים של הכנסת, הממשלה והאוצר • כמה כסף יש בקופה ומי יקבל אותו?

ישראל כ"ץ, בנימין נתניהו, בני גנץ / צילום: עדינה ולמן-דוברות הכנסת, AP, אוליביה פיטוסי-הארץ
ישראל כ"ץ, בנימין נתניהו, בני גנץ / צילום: עדינה ולמן-דוברות הכנסת, AP, אוליביה פיטוסי-הארץ

התיקון לחוק יסוד משק המדינה שאושר בוועדת הכספים של הכנסת ביום ב' לפנות בוקר יוצר למעשה יצור כלאיים חדש בהתנהלות התקציבית של המדינה, יצור שחוקיותו מוטלת בספק מרגע לידתו.

לא מדובר בתקציב מדינה חדש וגם לא בעוד קופסה חוץ-תקציבית. מדובר בהרחבת תקציב המדינה ההמשכי - למרות שהתקציב הזה, שאיננו באמת תקציב, לא נועד להרחבה. אפשר לדמות את מה שנעשה בכנסת לניתוח השתלת איברים לגוף שהמחוקק יצר מראש כקטוע גפיים, מתוך כוונה ברורה ומוצהרת שלא לאפשר לו ללכת בכוחות עצמו. הגולם הזה אמור לקום עכשיו על רגליו החדשות להתחיל ללכת.

הרעיון של תקציב המשכי גורס כי מאחר שהמחוקק לא אמר את דברו, נצמדים לתקציב האחרון שאושר כדין. משמעות הדבר היא לאלץ את הממשלה לעבוד לפי מסגרת תקציבית צרה ולוחצת, כדי לתמרץ אותה לאשר תקציב בדרך המלך בהקדם האפשרי. אם יאפשרו לממשלה להגדיל את המסגרת כעת ב-11 מיליארד שקל בהליך מקוצר - מדוע שהממשלה תרצה לחזור בעתיד אל הויה דולורוזה שכרוכה באישור תקציב מדינה בכנסת?

על הטיעון הזה חזרו בגרסאות שונות שלושה יועצים משפטיים, עו"ד אסי מסינג מהאוצר, עו"ד מאיר לוין המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ועו"ד שגית אפיק, היועצת המשפטית של ועדת הכספים של הכנסת.

חזית משפטית אחידה

אפשר לתמוה על-כך שהחזית המשפטית האחידה הזו, לא ממש הזיזה לחברי הוועדה מטעם כחול לבן, מפלגה שקידשה את ההגנה על שלטון החוק, שהצביעו בעד התוספת. "העברת תקציב בכנסת בשלוש קריאות, זה הדבר הנכון ביותר מבחינה משטרית ומבחינה דמוקרטית", הסבירה למשל אפיק, "בצד הקיצוני השני, נמצאת ההצעה שעלתה כאן, להמשיך בתקציב המשכי של אחד ל-12. המשמעות שלה היא פגיעה בכנסת וגם פגיעה בוועדה".

בפעם הקודמת אפיק דיברה ברוח דומה, בעת אישור החוק להטלת מס על דירה שלישית. אז בג"ץ התערב ופסל את החוק שחוקקה הכנסת. האם זה יקרה גם הפעם?

אם החוק יעבור, המרוויח הגדול ממנו יהיה שר האוצר ישראל כ"ץ. הוא זה שאמור להגיש לממשלה, בהתייעצות עם החשב הכללי כמובן, את התוכנית המלאה לשימושי התקציב. יהיו שם כנראה 3.3 מיליארד שקלים לביטחון, 2 מיליארד שקל לתקציבי תמיכות שונים ועוד כהנה וכהנה סעיפים ככל שיחליט עליהם שר האוצר.

ביום א' אותת שר האוצר שאין לו שום כוונה להתפשר על המהלך הבעייתי הזה. להיפך. הוא שיגר איום מפורש כלפי הפקידים במשרדו, שהעזו להתנגד למהלך. "שאלתי את החשב הכללי חמש פעמים אם הוא יודע להגיד שהוא יודע לתקצב את הדברים האלה - והתשובה שלו הייתה חיובית", פתח כ"ץ והוסיף, "מוזר בעיני שאנשים שעובדים במשרד האוצר באים לייצג אג'נדות אחרות. הערתי להם, ואני עוד אעיר וגם אטפל בעניין הזה עם הגורמים המתאימים ולא חשוב מה הגדרת תפקידו של אדם".

מיהם אותם אנשים? מדובר ככל הנראה ביועץ מסינג ובממונה על התקציבים שאול מרידור.

כ"ץ הסביר כי האג'נדה של אותם פקידים היא "ניסיון לתפור תקציב בתוך תקציב" - דימוי שמתכתב יפה עם "הפרקליטות בתוך פרקליטות" של השר אמיר אוחנה.

משמעויות ההצעה שאושרה 

ועדת הכספים של הכנסת אישרה למעשה את הצעת החוק של ח"כ צבי האוזר (דרך ארץ)  לדחיית הגשת התקציב ב-120 יום ובכך למנוע למעשה את הפלת הממשלה, בשל אי-אישור התקציב במועד הקבוע בחוק כבר ביום ב' בלילה. בהצעה הגדלה של תקציב הביניים ההמשכי ב-11 מיליארד שקל, שנועדו לתוכניות שאינן בבסיס התקציב. המליאה אמורה לאשר את ההצעה ביום ב' בלילה. 

מה יהיה היקף התקציב ל-2020:

הודעת הסיכום של הדיון בוועדת הכספים קבעה כי מדובר בתוספת של 11 מיליארד שקל לתקציב 2019, שהוא כ-400 מיליארד שקל. בפועל מדובר ביותר, כפי שציין החשכ"ל רוני חזקיהו בדיון הוועדה. חזקיהו העריך כי חישוב הטייס האוטומטי, כלומר העברת בסיס התקציב משנה לשנה, בתוספת הגידול באוכלוסייה והעלייה במדד המחירים מעלה את התקציב ליותר מ-414 מיליארד שקל. כלומר, התקציב יעמוד בסופו של דבר על כ-425 מיליארד. רק ה-11 מיליארד שקל ייועדו לתקציבים שאינם בבסיס התקציב.

האם זה כולל את התקציב לטיפול בקורונה והשלכותיה?

רוב הכסף למלחמה בקורונה חיצוני לתקציב. לשם הטיפול במשבר הקורונה -  הן בריאותית והן כלכלית, הממשלה קיבלה תקציב נפרד של יותר מ-100 מיליארד שקל ותקבל עוד אם יידרש, בעיקר לקראת ההכנה לגל החורף הצפוי. 

על מה יצא הכסף הנוסף שאושר?

חזקיהו הבהיר כי התקציב הנוסף נועד לממן, בין השאר, תוכניות וצרכים שונים שמומנו בשנת 2019 ולא נמצא להם מקור תקציבי בשל התקציב ההמשכי, לצד תוספות תקציביות ותוכניות נוספות. כלומר, מדובר בתקציבים למינהל החינוך הדתי במשרד החינוך, עמותות חינוך ורווחה וגם תקציב הישיבות. הוא העריך את סכום התמיכות שטרם הועברו, ביותר ממיליארד שקל.

חזקיהו אמר בנוסף, כי ככל שיהיו החלטות ממשלה להקצאות כספים ייעודיות, החשב ייתן להן עדיפות. גם כאן, כמו תמיד, הביטחון יבוא ראשון. ראש הממשלה בנימין נתניהו מבקש להעביר לתקציב הביטחון 2-3 מיליארד שקל לטובת הצטיידות מיוחדת ולמימון פעולות לא מתוכננות. משמע, נותרו עוד כ-7 מיליארד שקל שעליהם יהיו קופצים רבים. למשל, תקציבים שיועדו לפרוייקטים כמו תוכנית החומש לחברה הערבית, שחלק לא קטן מהם, היה בתת-ביצוע ב-2019-2020. כך גם תקציב גישור לתוכנית חומש חדשה למגזר הדרוזי והבדואי.

החינוך אמור לתפוס מקום נכבד, שם נדרשים תקציבי ענק לשדרוג בתי הספר ותגבור המורים בשל מגבלת התלמידים לכיתה. מדובר בין היתר בשדרוג מערכי הלמידה והתאמתם ללימוד מרחוק. משרד החינוך טרם הכין את התקציב המלא הנדרש, אבל ההערכה היא כי מדובר בלפחות ב-2-3 מיליארד שקל. גם משרד התקשורת מזרז הנחת תשתיות אינטרנט וסלולר, שנדרשות לשם כך.

במשרד הבריאות דורשים תוספות להגדלת מספר מיטות ומחלקות ותקני רופאים ואחרים, לא רק בהקשר לקורונה - והממשלה הבטיחה ליישם. ויש עוד רשימה ארוכה שתתחרה על המיליארדים הללו.

האם כספים קואלציוניים מהעבר נכללים בתוספת?

אם מדובר בכספים קואליציוניים, החשב הכללי יוכל לאשר תקציבים כאלה. לשם כך הוסף סעיף, שמאפשר מתן כל תקציב שיושם ב-2019, ללא אבחנה.

מתי נדע כיצד יחולק התקציב הנוסף?

לפי ההצעה שאושרה, התוכנית המלאה לשימושי התקציב תוצג בפני ועדת הכספים עד ל-13 בספטמבר. אחר כך שינוי בגובה של מעל 15% בתוכנית זו ידרוש את אישור ועדת הכספים.

האם מדובר רק בדחיית הבחירות ב-120 יום?

פשרת האוזר שעליה מבוססת הצעת החוק, משמעה הוא רק דחיית המריבות וניסיון לכונן מנגנון שיביא לפיתרון מוסכם. כלומר, בעוד 120 יום, אם לא ייפתרו הסוגיות שבמחלוקת בין נתניהו לראש הממשלה החליפי בני גנץ, שוב עלולה הסוגיה התקציבית לשמש עילה להפלת הממשלה והליכה לבחירות. עם זה, נתניהו יכול היה להביא לבחירות כעת והחליט שלא. אם בגלל התנאים הפוליטיים הפחות נוחים ואם מהסיבות האמיתיות של הצורך לטפל בקורונה והרצון להמשיך בהישגים המדיניים עם מדינות המפרץ.

התנאים הכלכליים הפוליטיים והמדיניים בדצמבר, כמו גם מצב הקורונה, יהיו מן הסתם שונים. אם נתניהו או גנץ ירצו, זו עוד נקודת יציאה לבחירות. ההערכות הן שלא ירצו בכך, ושלממשלה יהיו לפחות עוד כמה חודשים. "עד למציאת חיסון לקורונה" - הגדירו את זה בהתאמה שני שרים, אחד מכל צד. אבל כמעט כל הצדדים תמימי דעים, כי הממשלה תיפול לפני מועד ההחלפה המיועד ומינוי גנץ לראשות הממשלה. 

צרו איתנו קשר *5988