המפקח על הבנקים: "המתנה פסיבית להתממשות סיכונים סביבתיים ואקלימיים אינה אופציה מועדפת"

האם בקרוב המערכת הפיננסית תדחוף קדימה השקעות ירוקות ותבסס עקרונות התמודדות עם סיכוני משבר האקלים? המפקח על הבנקים מסמן את הדרך בנושא • השרה להגנת הסביבה: "לא ייתכן שגופים מוסדיים ישקיעו את חסכונות הציבור בחברות שמזהמות ומקצרות את חיי החוסכים"

יאיר אבידן / צילום: רמי זרניגר, יח"צ
יאיר אבידן / צילום: רמי זרניגר, יח"צ

בשנים האחרונות, החלו בנקים בעולם להתוות מדיניות להיערכות עם סכנות משבר האקלים, כשהם חוששים מפני טלטלות כלכליות להן יכול להוביל המשבר במדינות שונות בעולם, ככל שיחריף. בין אם מדובר בשריפות ענק המתפשטות במהרה בשל התנאים האקלימים המשתנים, עליית גובה פני הים בסמוך לבתי תושבים באופן שיהפוך שטחים רבים בלתי אפשריים למגורים, הצפות הגורמות לנזק רב לרכוש ולנפש, או הקושי לגדל מזון בתנאים סביבתיים ההופכים קשים מיום ליום: המערכת הפיננסית נדרשת להיערכות.

הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (BIS), טען בדוח שהוציא בתחילת השנה, שהמשבר האקולוגי עלול לגרום לאחד הזעזועים הכלכליים הגדולים שידעו מדינות העולם, והזהיר כי לבנקים אין בעת הזו מספיק כלים בכדי להתמודד עם הסוגיה, שתהפוך יותר ויתר רלוונטית ומאיימת בשנים הקרובות. בצילה של הערכה לפיה התמ"ג הגלובלי עלול לקרוס ב-25% בשל השפעות שינויי האקלים, לבנקים ישנו תפקיד מרכזי בהתמודדות וביצירת תוכנית התגוננות עם המשבר.

היום (ד'), בהתבטאות ראשונה בנושא המסמנת את תחילת העיסוק בתחום בישראל, אומר המפקח על הבנקים, יאיר אבידן: "קיים קושי בהתמודדות עם הסוגיות המורכבות של פיתוח והאצה כלכלית במקביל להקפדה על צמצום סיכונים סביבתיים דוגמת סיכוני אקלים, זיהום, בירוא היערות ועוד, אולם הקשיים הנ"ל אינם פוטרים אותנו, כל השותפים לעשיה, מהתמודדות עם הסיכונים הכלכליים הנגזרים מתהליכים סביבתיים. המתנה פסיבית להתממשות הסיכונים אינה אופציה מועדפת. סיכונים סביבתיים, ובפרט סיכוני אקלים, הם סוגיות בינלאומיות, חוצות יבשות וארצות הדורשות שיתוף פעולה גלובלי".

את הדברים אמר אבידן במסגרת סדנה מקצועית שנערכה היום ביוזמת המשרד להגנת הסביבה ובשיתוף הרגולטורים הפיננסיים בישראל, בנושא רגולציה של סיכונים פיננסים סביבתיים והזדמנויות. בסדנה השתתפו רשות ניירות ערך, בנק ישראל ורשות שוק ההון, ונציגי ה-OECD שהוזמנו בכדי להציג את המדיניות האירופית בתחום. בהמשך, יערך מפגש נוסף, בו יציגו הרגולטורים הישראלים את סיכונים סביבתיים בישראל בעלי השפעה פיננסית משמעותית, כולל סיכוני חומרים מסוכנים, זיהום קרקע, שינוי אקלים ועוד.

ישראל עדיין משתרכת מאחור בתחום האקלים

טרם תקופתו של אבידן, למעשה, הפיקוח על הבנקים לא עסק בנושא. כעת, כאמור, התחיל הפיקוח על הבנקים תהליך בנושא. המפקח על הבנקים קרא לגורמים הרגולטורים השונים בישראל להירתם ולשתף פעולה בהתמודדות עם סיכוני האקלים וציין כי קיימת חובה לכולנו להירתם למאבק הגלובאלי לצמצום השפעות סיכוני האקלים, כאשר מנגנוני השוק לבדם לא יוכלו להביא לשינוי הנדרש. בתוך כך, הדגיש המפקח כי נדרשת מעורבות ושיתוף בין גורמים ממשלתיים, רגולטורים והסקטור העסקי, ומחויבות "ארוכת טווח למימוש מפת דרכים שתגובש ליישום מדיניות מתקדמת בטיפול בסיכוני האקלים על מנת שנחיה כאן בחברה טובה יותר".

ישראל עדיין משתרכת מאחור, מזמן שמדינות רבות מבצעות תהליכים בנושא וערות לסיכוני האקלים. כך למשל, האיחוד האירופי המוביל מגמה זו, מחייב חברות גדולות בדיווח על השפעותיהן הסביבתיות והחברתיות. בשנת 2018, הנציבות האירופית השיקה תוכנית פעולה בנושא מימון צמיחה מקיימת, הכוללת צעדים להגברת השקיפות ולהטמעת שיקולי קיימות בשוק הפיננסי והבנקאי. לצורך כך, פורסם באחרונה מסמך הטקסונומיה האירופית למימון בר-קיימא אשר יהווה את הבסיס לרגולציה האירופית בתחום.

אבידן הדגיש היום בדבריו שהוא פועל להנעת תהליך בנושא מתוך הבנה ומחויבות לחשיבותו, אך עם זאת, מדובר בתהליך ארוך טווח; "יישום הדרישות החדשות הינו תהליך מורכב וצפויה דרך ארוכה עד שנגיע ליישום של הנחיות ברות אימוץ. הטיפול בניהול סיכונים סביבתיים וסיכוני אקלים בראייה בנקאית דורש שינוי חשיבתי - בשונה מהסיכונים המסורתיים, ניהולם של סיכוני האקלים וסביבה הוא לטווח ארוך".

עד כמה מורכב הנושא? המערכת נדרשת להסתגל לא רק לחשיבה על סיכוני אקלים דוגמת עליית הטמפרטורה וגובה פני הים, אלא גם 'סיכוני מעבר' הנובעים ממנגנוני צמצום פחמן המיושמים בעולם (דוגמת מס פחמן או צעדים ליישום הסכם פריז). "בעולם ניהול הסיכון המודלי, אופק הזמן הארוך מעלה את הקושי בקביעת מודלים ותרחישי קיצון שיוכלו למדוד באופן אמין את הסיכון", מסביר אבידן. "ובהינתן הנ"ל - יש למצוא את המוטיבציה הראויה, המתאימה והמדידה לקידום פעילויות אלה".

יחד עם זאת, על אף האתגר, הדגיש אבידן את ההזדמנויות שבפתח; "זוהי הזדמנות למערכת הבנקאית לקחת חלק משמעותי יותר במרקם הכלכלי-חברתי, לכוון לבנקאות משפיעה (Impact Banking), לגבש תיאבון סיכון, במדיניות האשראי וההשקעות המוטה והמוכוונת לשינוי הסיכון הסביבתי, אגב הקטנתו לאורך זמן".

ישראל איננה מובילת מגמה בתחום, ונדרשת לנושא באיחור. מלבד הערך המוסרי בהשקעות אחראיות, בדיקה של אגף המחקר בדויטשה בנק, העלתה תוצאה מעניינת. עוד בשנת 2016, סקר מטא מחקר יותר מ-2000 מחקרים בתחום, והצביע על כך שהשקעה חברתית לא רק שאינה פוגעת בתשואה, אלא היא אף מיטיבה עמה בטווח הארוך, בעוד שבפחות מ-%10 מהמחקרים בתחום התקבלה תוצאה המצביעה על קשר הפוך. הסיבה העיקרית לכך, לפי דויטשה בנק, היא שחברות אשר מתנהלות בשקיפות ובאחריות סביבתית, חברתית וכלכלית חשופות פחות לתביעות ולהתערבות הרגולטור, בעוד שחברות עם . ממשל תאגידי רופף והיעדר שקיפות מספקת, חשופות לפגיעה בתשואות ארוכות הטווח של המניה.

השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, הסבירה היום במהלך הכנס את חשיבות הנושא, ואף פנתה בחריפות לרגולטורים הגוררים רגליים: "לא ייתכן שגופים מוסדיים ישקיעו את חסכונות הציבור בחברות שמזהמות ומקצרות את חיי החוסכים. מדינת ישראל צריכה להצטרף למועדון המדינות המובילות ביצירת סטנדרטים נאותים לגילוי ולהטמעה של שיקולים סביבתיים בסקטור הפיננסי. סיכוני אקלים וסביבה צריכים לעמוד לנגד עיני הגופים המנהלים את החסכונות של הציבור. הטמעת שיקולים אלה תוביל לצמיחה חכמה, המתחשבת במגוון הצרכים של החברה והסביבה".

"ממשלות ברחבי העולם מגבירות את תמיכתן בפרויקטים ירוקים בשנים האחרונות"

בנקאות משפיעה, מהווה לא אחת בעולם חלק מנגנון הפעולה של הבנקים. בקבוצת הבנקים של אוסטרליה וניו זילנד (ANZ), למשל, מצהירים כי הם שואפים לממן מטרות בנות קיימא בגובה 50 מיליארד דולר לפחות עד 2025, ולתמוך בלקוחות הגדולים בתחום האנרגיה, התחבורה, המזון, הבנייה והחקלאות, בצרכים הנדרשים לשם עמידה בהתחייבויותיהם למעבר לכלכלה דלת פחמן.

דווקא בזמן משבר הקורונה, כשמדינות העולם מנסות להסתגל לשגרה החדשה ומניות חברות הנפט, למשל, בצלילה, בחודש אוגוסט הנכסים המנוהלים בקרנות העומדות בעקרונות הסביבה, החברתית והממשל (ESG) עלו לראשונה על טריליון דולר, כך לפי נתוני Morningstar. זאת, לאחר התעניינות גוברת של משקיעים בקרנות בנות-קיימא, דווקא בעקבות משבר הקורונה, והשקעות של 71.1 מיליארד דולר בין אפריל ויוני. בתוך כך, דיווחה קרן ההשקעות BlackRock על רבעון שיא בתזרים מוצרי ESG, ­לאחר השקעה של 15. 5 מיליארד דולר על-ידי לקוחותיה במוצרים בעלי מאפיינים ירוקים וסביבתיים.

"ממשלות ברחבי העולם מגבירות את תמיכתן בפרויקטים ירוקים בשנים האחרונות, הן באמצעות רגולציה והן באמצעות הוצאות פיסקליות", אמרו אנליסטים ב-UBS במחקר שפורסם באוגוסט. "זה התחזק בעקבות מגפת הקורונה, ובשל כך שממשלות התחייבו בתוך כך להתאוששות ירוקה מהמשבר". בהלימה לכך, מספר הקרנות האירופאיות המשתמשות בקריטריונים של ESG כחלק מרכזי בתהליך החלטות ההשקעה שלהם, זינק ל-2,703 בסוף הרבעון השני, לעומת 2,584 בסוף מרץ.

למרות ההזדמנות הגלומה בהיבטי ממשל תאגידי ואחריות תאגידית, לפי דוח רשות ניירות ערך משנת 2019, מרבית החברות הישראליות אינן מדורגות בהיבטי ממשל תאגידי ואחריות תאגידית (ESG) על ידי חברות הדירוג הבינלאומיות. האיחור באימוץ סטנדרטים לגילוי בהיבטי ממשל תאגידי ואחריות תאגידית בקרב חברות נובע בין השאר מהיעדר אסדרה ייעודית בנושא בקרב המשקיעים המוסדיים המקומיים. הקושי באימוץ קוד התנהלות למוסדיים בישראל נובע מאופי האסדרה הישראלית, אשר לא כפי שנהוג בשווקים מפותחים רבים, הינה מבוססת-כללים ולא מבוססת-עקרונות - קווים מנחים המאומצים באופן וולונטרי.

צרו איתנו קשר *5988