כשסלקום והוט בוחרות לשלב ידיים: מה הולך לקרות למהירות האינטרנט שלנו?

אישור מתווה הסיבים האופטיים הוליד שיתוף פעולה חדש בין סלקום לבין הוט, שישפיע על השוק כולו • בבזק כבר ממהרים לפעול: "יש לנו ציוד, ואנחנו מצטיידים תוך כדי תנועה. יהיו לקוחות שנחבר די מהר לסיבים"

אבי גבאי וטל גרנות. שיתוף פעולה חדש בין סלקום לבין הוט / צילום: תמר מצפי, שלומי יוסף, גלובס
אבי גבאי וטל גרנות. שיתוף פעולה חדש בין סלקום לבין הוט / צילום: תמר מצפי, שלומי יוסף, גלובס

שוק תשתיות התקשורת יוצא מהקיפאון שבו היה שרוי במשך שנים. השבוע, לאחר עיכובים וטלטלות רבות, אישרה הממשלה את מתווה הסיבים האופטיים שצפוי להאיץ את התפתחות האינטרנט הקווי. מדובר במהלך משמעותי: אינטרנט שמבוסס על סיבים אופטיים יכול להיות מהיר פי 10 ויותר מהמודל שקיים ברוב הבתים בישראל, והוא יפעל על גבי תשתיות של בזק והוט.

ההשפעה הישירה של המתווה היא קודם כל על בזק, שכבר פרסה תשתיות סיבים אופטיים בשני שלישים מהמדינה, ובחודשים הקרובים היא צפויה להשיק באזורים אלה את השירות. אבל היא ממש לא לבד בזירה. כעת נודע כי גם הוט תצטרף לתחרות על האינטרנט המהיר, והיא חוברת לסלקום במיזם הסיבים IBC שמבוסס על תשתיות חברת החשמל.

החברות IBC והוט חתמו על הסכם לכניסת הוט כשותפה בפרויקט מיזם הסיבים האופטיים על גבי תשתיות חברת חשמל. הוט תשקיע כ-170 מיליון שקל, ותחזיק בבעלות שווה ב-70% מהחברה, ביחד עם סלקום וקרן תש"י, כאשר 30% ימשיכו להיות מוחזקים על ידי חברת חשמל.

במסגרת הפרויקט נכנסת הוט כשותפה בחברת התשתית, ובכך היא תנסה לחפות על הכישלון שלה בכניסה לתחום הסיבים - היא האחרונה בשוק. המשא ומתן בין החברות נמשך זה מספר חודשים, והוא צבר תאוצה לאחר שהוט כשלה ברכישת פרטנר בתחילת השנה. למעשה, כניסתה למיזם הופכת אותה ליצור כלאיים שמחזיק בצד אחד ברשת משותפת עם פרטנר בסלולר, ומצד שני מחזיקה במיזם סיבים שבו לא תהיה לה שליטה.

עבור השותפים, הכניסה של הוט היא מהלך מבורך. אחת הבעיות הקשות בפריסת סיבים היא לא הפריסה והחיבור עצמו, אלא העברת לקוחות למהירויות על גבי סיבים אופטיים. כלומר אחוז החדירה בבניינים שכבר נפרסו הוא נמוך מאוד באופן יחסי, והתוצאה היא שהרשתות עומדות יחסית ריקות. הכניסה של הוט, וכמובן שגם הכניסה של בזק לפרויקט עצמאי משלה, צפויות לשפר את המצב בצורה משמעותית.

המהלך קיבל את ההסכמה העקרונית של הרגולטורים, ועל פי הערכות לא צפויה בעיה משמעותית באישור העסקה - למרות שבכוונה המקורית בהקמת IBC , הוט לא אמורה הייתה להיות חלק ממנו.

הכניסה של הוט אמורה להזרים כסף למיזם, ובכך להאיץ משמעותית את הפריסה. כרגע הפריסה של IBC מגיעה לכ-400 אלף בתי אב, והכניסה של הוט והזרמת הכספים מצידה נועדו להגדיל את היקף החיבורים.

הקשר הגורדי

רק לפני כמה שבועות הסתיים מכרז הדור החמישי בסלולר, והחברות עומדות לקבל את התדרים בתוך זמן קצר. תדרים בסלולר הם כמו סיבים בנייח: המשמעות היא שרוחב הפס שהוקצה לכולנו, ללא קשר לתשתית, הולך וגדל באופן שקשה לדמיין. בין הדור החמישי לסיבים קיים קשר גורדי: הטכנולוגיות משלימות זו את זו, ומטשטשות את ההבדל בין תקשורת אלחוטית לתקשורת נייחת. מדובר בלא פחות ממפץ בשוק כולו.

לשדרוג התשתיות הללו צפויות השפעות על תחומים רבים. כך, למשל, העבודה מהבית והלימודים מרחוק יתבצעו בצורה חלקה הרבה יותר, מה שיעלה את פריון העבודה ויקל מאוד על העברת השיעורים בכלים כמו זום.

גם בתחום הטלוויזיה עשויה להיות לכך השפעה ניכרת, וחברות התוכן המסורתיות, כמו yes שכבר הודיעה על מעבר מדורג לאינטרנט, יוכלו להציע עוד שירותים מתקדמים. אלו רק דוגמאות בודדות. למהלך צפויות השלכות גם על תחומים כמו חקלאות, תעופה ועוד.

מרצדס עם מנוע טוסטוס

חרף הכניסה של הוט לשוק הסיבים האופטיים והפעילות של סלקום ופרטנר בתחום, השינוי הגדול צפוי להתרחש כשבזק תפעיל את השירות שלה. מדובר באחד האירועים המשמעותיים ביותר בשוק התקשורת בתולדות המדינה: בתוך כמה שנים תוכל ישראל להפוך למובילה עולמית בחיבור סיבים.

בשיחה עם "גלובס" מספר מנכ"ל בזק, דודו מזרחי, שבחברה נערכים לפריסה במאות אלפי בניינים בכל רחבי הארץ. "יש לנו ציוד קיים ואנחנו מצטיידים תוך כדי תנועה. יהיו לקוחות שנחבר די מהר לסיבים האופטיים".

מנכל בזק דודו מזרחי / צלם: רונן טופלברג
 מנכל בזק דודו מזרחי / צלם: רונן טופלברג

אתם עומדים לפרוס עוד לפני שמשרד התקשורת הגדיר סופית את היקף הפריסה שלכם. כמה תפרסו?
"יהיה פה תהליך מקביל של התחלת פריסה והגדרת האזורים, זה לא שאחד מוציא את השני. אנחנו מתחילים לעבוד, ויהיה תהליך רגולטורי, תהיה הסדרה של הקרן האוניברסלית להשקעה בפריפריה. הדברים יקרו במקביל".

בעבר טענתם שלא תצאו לפרויקט לפני שיאפשרו לכם להיות גם ספק אינטרנט, ולא רק תשתית. מה השתנה?
"אני קורא את הצהרת הממשלה, שאומרת שהולכים לבטל את ההפרדה המזיקה בין תשתית לספק. זו הצהרה שאני לוקח במלוא הרצינות. אני חייב להגיד שבעידן הנוכחי, גם שר התקשורת וגם המנכ"לית עומדים באופן מלא בהתחייבויות שלהם, אז אני מאוד אופטימי".

ואתה לא רואה בזה סיכון?
"לא צריך ממשלה בשביל זה. השר הודיע לממשלה שהוא הולך לעשות את זה. זה תיקון רישיון קל".

יכול להיות שההקלות האחרות שקיבלתם בשיווק חבילות מייתרות את הצורך ברישיון ISP (ספק אינטרנט)?
"אם המדינה הייתה מחליטה שיוצאים לפרויקט סיבים תחת פיצול תשתית וספק, זה היה בכייה לדורות. אתה לא יכול לפעול בעולם הזה עם ספקים קטנים וכל מיני פיצולים כאלה. זה כמו לקחת מרצדס ולחבר לו מנוע של טוסטוס. טוב עשו שהבינו שזה עבר מהעולם, וחייבים לשנות את זה.

"לגבי כניסת הוט, יהיו ארבעה שחקנים שיתנו שירות מקצה לקצה, מה יותר טוב מזה? כל היום אנחנו מתעסקים בכל מיני המצאות מוזרות שרק מגבילות ומזיקות. סוף-סוף באו למשרד התקשורת אנשים שמבינים את העיוות והאיוולת במודלים האלה, שלא עושים טוב לכלום.

"מה עוזר לשוק התקשורת שיש לך ספק אינטרנט קטן כזה או אחר? איך זה מקדם את השוק? טוב שזיהו את הבעיה ועומדים לפתור אותה. אני מקווה שזה יקרה כמה שיותר מהר, ושנוכל לספק את השירות במודל הגיוני ונכון".

כמה עובדים תגייסו?
"בשלב הראשון עשרות, אבל זה לא רק גיוס אלא הפנייה של עובדים לפרויקט. בסוף היקף הפריסה פה הוא עצום. מדובר במאות אלפי בניינים שאנחנו צריכים לחבר. ותזכור שפרטנר וסלקום, שעובדים כבר ארבע שנים בשוק, חיברו 15 אלף בניינים. אלה סדרי הגודל. מדובר בפריסה מורכבת אפילו לבזק. אם יסדירו את השימוש בתשתיות הקיימות, כפי שהמשרד הבטיח, זה מאוד יקל לספק שם שירות מהיר, ובמקביל להתמקד בפריסה באזורים חדשים".

אצל המתחרים חבילה עולה בערך 100 שקל. כמה היא תעלה אצלכם?
"אני לא רוצה עוד לחשוף את החבילות, אבל אנחנו ניתן הצעת ערך טובה ואיכותית תוך תשומת לב למחירי השוק".

יש סיכוי שתיפרדו מתשתית הנחושת, ותישארו רק עם הסיבים האופטיים?
"יש רשת קיימת שלא צריך להשקיע בה כלום כמעט, ויודעת לתת 200 מגה, למה שנוציא אותה? הכול תלוי בצרכים של הלקוח, ואני מבטיח לך שיהיו לקוחות שירצו להתחבר גם ב-100 מגה". 

סלקום היא המרוויחה הגדולה | פרשנות


רצף האירועים בשוק התקשורת מלמד עד כמה הוא שיווע לשינויים מבניים, שנמנעו ממנו רק בגלל פקידות רגולטורית שחסמה אותו לאורך שנים. מדובר בהחלטות שיכלו להתקבל כבר לפני שנים, אך לשר התקשורת יועז הנדל התמזל המזל להוציאן אל הפועל.

זה לא מקרי שברגע שאושר מתווה הסיבים האופטיים בממשלה, דירקטוריון בזק מתכנס ומאשר את הפרויקט שלו, ושנייה אחר כך הוט ו-IBC מדווחות על השלמת העסקה ביניהן, שלפיה הוט תרכוש 23% מהפרויקט בתמורה ל-170 מיליון שקל. לכל בר דעת היה ברור ששוק התקשורת יאיץ מהירות ברגע שיוסר הערפל מעל בזק, שהיא עדיין הגוף הגדול ביותר בשוק הזה, ועליה מוטלת החובה להשקיע בתשתיות התקשורת הלאומיות.

ניתוח האירועים מראה שסלקום ו-IBC עשו צעד חשוב מבחינתן. סלקום הוציאה את פעילות הסיבים מבעלותה, כיוון שמיומו הראשון של המיזם היה ברור שהוא חייב הזרמה כספית גדולה, ושקשה להפיק ממנו תועלת מירבית. עבור המיזם, הוט היא לקוח אדיר וגדול פי כמה מסלקום. מדובר בחברת הטלוויזיה הגדולה ביותר בשוק, והיא כרגע סובלת מנחיתות קשה מול מתחרותיה.

זו, אגב, אחת הסיבות המרכזיות שבגינן החברה רצתה לקנות את פרטנר - כדי להתגבר על הכישלון שלה בפריסת סיבים. כעת היא מפצה על כך בהשקעה קטנה יחסית ב-IBC , אבל התוצאה היא שחשובה, עבור כל השותפים - כל בעלי המניות ירוויחו מכך שכניסת הוט תפרה את המיזם. עם זאת, החברה שהתחזקה הכי הרבה היא דווקא סלקום, שהשלימה את עסקת המיזוג עם גולן וכעת משלימה עסקה עם הוט בשוק הנייח.

פרטנר, לעומתן, התעקשה לפרוס סיבים לבד ולא לחבור ל- IBC וגם לא לסלקום. כעת היא תהיה חייבת לקחת בחשבון שבשוק התקשורת הגבינה זזה, והתחרות שלה היא לא רק מול IBC וסלקום אלא גם מול בזק והוט. השאלה עד כמה היה נכון מבחינת פרטנר להמשיך ולפרוס תשתיות לבד, עוד תידרש לבחינה מחדש. 

צרו איתנו קשר *5988