תוכנית המענקים של ליצמן: האם סבסוד דירות הוא הפתרון?

שר השיכון לשעבר מציע להעניק 70 אלף שקל לרוכשי דירת יד שנייה בפרירפיה בעד 800 אלף שקל • לדברי פרופ' מיכאל שראל: "כל סבסוד של דירה רק מגדיל את הביקוש"

שר השיכון יעקב ליצמן / צילום: אלכס קולומויסקי, ידיעות אחרונות
שר השיכון יעקב ליצמן / צילום: אלכס קולומויסקי, ידיעות אחרונות

בשבוע שעבר דיווחה כתבת "גלובס" שירית אביטן כהן כי משרד הבינוי והשיכון מקדם בחקיקה את תוכניתו של השר לשעבר יעקב ליצמן להענקת מענקים לרוכשי דירות יד שנייה בפריפריה. על פי החוק, כל רוכש דירה ראשונה מיד שנייה שמחירה עד 800 אלף שקל יזכה למענק של כ-70 אלף שקל לביצוע הרכישה. החוק צפוי לעבור לאישור ועדת שרים לחקיקה, ומכאן להליך חקיקה מזורז בכנסת.

בדברי ההסבר להצעת החוק מבהיר ליצמן כי מטרת התוכנית היא לתת מענה למשקי בית חלשים יותר (עשירונים 5-1) שאינם יכולים ללוות מהמערכת הבנקאית ללא סיוע מהמדינה, כך שהמענק יהיה חלק מההון העצמי שלהם. מהנתונים שצירף ליצמן להצעה עולה שמספר העסקאות ביישובי עדיפות לאומית וברמות המחירים של עד 800 אלף שקל עומד על 1,098 עסקאות בשנה, בשנים 2019-2017.

עוד עולה מהנתונים כי עסקאות של מחוסרי דירה היו כמחצית מכלל העסקאות בדירות הזולות ובאזורי עדיפות לאומית, כלומר השאר הם משפרי דיור, או מה שסביר יותר - משקיעים.

מענק של 70 אלף שקל לרכישת דירת יד 2 הוא שינוי כיוון לעומת תוכנית מחיר למשתכן שעודדה רכישה של דירות חדשות בלבד. השאלה אם הוא זה שידחוף את הזוגות הצעירים לפריפריה.

מיכאל שראל, לשעבר הכלכלן הראשי במשרד האוצר, עומד כיום בראש פורום קהלת לכלכלה, והוא נחרץ בהתנגדותו ליוזמה של ליצמן: "בשנים האחרונות יש אינספור יוזמות לסבסוד רכישת דירות, שמגיעות על רקע הקושי, במיוחד של צעירים בלי הון עצמי, לרכוש דירות. כל היוזמות האלה, ביניהן מע"מ אפס של לפיד ומחיר למשתכן, מפספסות את הניתוח הבסיסי הכלכלי שאומר שכל סבסוד של מכירת דירה רק מגדיל את הביקוש. הפתרון הנכון הוא להגדיל את ההיצע באמצעות הסרת חסמים ומניעת עיוותים".

למה אתה מתכוון?
"העיוות המרכזי והברור ביותר לכולם, זה הנטייה של הרשויות המקומיות לא לקבל בנייה למגורים. הן מפסידות כסף על כל תושב חדש שמצטרף. זו אולי הבעיה החמורה ביותר. במקום לטפל בשורש הבעיה ולפתור את תמהיל ההכנסות, מנסים כל מיני שיטות מלאכותיות".

ראשי הערים חלוקים

ראשי הערים שעמם שוחחנו חלוקים בדעתם על התוכנית. ראש העיר קריית שמונה אביחי שטרן אמר כי הוא "מברך את חבר הכנסת הרב ליצמן על היוזמה החברתית החשובה. הדבר ייתן פתרון טוב לזוגות צעירים שרוצים לרכוש דירה, אך לא יכולים להרשות לעצמם דירה חדשה. המענקים יסייעו הן לרוכשים והן למוכרים. כולם ירוויחו מכך".

אלון דוידי, ראש עיריית שדרות, מברך על ההצעה אך אומר שזה לא מספיק. "זה נושא שדורש טיפול מקיף יותר וישנו צורך לבנות תוכנית שתעסוק גם בנושא חינוך ותעסוקה. אם המטרה היא להניע אלפי אנשים שיגיעו להתגורר בנגב ובגליל, צריך ליישם תוכנית מקיפה כפי שנעשה בעוטף עזה ובשדרות".

ראש עיריית דימונה, בני ביטון, קצת יותר ביקורתי: "אני מברך את ליצמן על המהלך הזה, אבל אני רוצה שיעשה סדר. אני חתמתי על הסכם גג ואני לא מקבל שום הטבה על 30 אלף יח"ד שכרגע בבנייה. מה יהיה איתן? אף אחד לא ילך לקנות עכשיו את הדירות החדשות. אז את כל ההטבה שהייתה לי ממחיר למשתכן אתה מוריד לי כרגע? המענק לא נתן שום מענה לערים שחתמו על הסכם גג".

גם הקבלנים לא מתלהבים מהתוכנית. אלי אביסרור, מנכ"ל חברת הבנייה המשפחתית משה אביסרור ובניו, המשמש גם כיו"ר ארגון הקבלנים בבאר שבע, מבטל בבוז את היוזמה: "זאת יוזמה שאין לה שום זכות קיום. ה-800 אלף שקל מכוונים לדירות בשכונות מצוקה שמיועדות לפינוי בינוי. אף אחד לא בא לגור בשכונות האלה. רק סטודנטים. זאת לא תוכנית".

יגאל קרני, יו"ר ומייסד קבוצת מגידו: "כקבלן הבונה בעיקר בפריפריה, אני מברך על מתן תמריצים כספיים לרכישת דירה לחסרי דיור. אמנם סביר שמהלך זה ייקר את מחירי הדירות הזולות בגובה המענק, אולם בו זמנית מוכרי הדירות הזולות ישדרגו עצמם לדירות חדשות יותר ואנו הקבלנים נרוויח מכך. כאזרח אני פחות נלהב מהמהלך שמשמעותו ריקון הקופה הציבורית לטובת מתן הטבות לציבור, עם קריצה ברורה לסקטור ספציפי".

"מגזרי, אבל לא רע"

גם ד"ר חיים זיכרמן, ראש בית הספר לנדל"ן בקריה האקדמית אונו וחוקר החברה החרדית בישראל, סבור שהמוטיבציה של ליצמן מכוונת לסייע לחברה החרדית ולקהילת חסידי גור, שליצמן הוא ממנהיגיה, בפרט. אבל לדעתו אין רע בכך. "נכון שלחסידות גור יש העדפה של קניית דירות זולות יד שנייה בפריפריה כי הן יהיו יותר זולות. אז מה? זה תואם את האינטרס הכלל ישראלי. האם זה מקדם את מדיניות הדיור של הסקטור שלו? בהחלט כן. האם די בכך כדי לפסול את התוכנית? אני חושב שצריך לדון בתוכנית לגופה.

"עד היום המדינה שמה את כל כובד משקלה על בנייה במקומות סופר-יקרים, כמו מחיר למשתכן ברעננה ובהרצליה. אולי הגישה צריכה להשתנות. אם למדנו משהו מהקדנציה של כחלון זה שלא צריך לשים את כל הביצים בסל אחד".

לעומתו, שראל מתנגד גם לסיוע דווקא בדיור: "נניח שיש שכבת אוכלוסייה שיש הסכמה פוליטית רחבה שרוצים לעזור לה - אפשר לעזור לה בצורה הרבה יותר אפקטיבית באמצעות סיוע ישיר. למה לעודד להוציא כסף על רכישת דירה? צריך לעשות את זה באמצעות תקציב המדינה, בצורה הכי ישירה. ואז יש שקיפות וכל שקל שהולך לתוכנית ייבדק מול שקל שהולך לבריאות או לביטחון. למה חשוב יותר שהאוכלוסייה הזאת תוציא את כספה על קניית דירה יד שנייה, מאשר חינוך, בריאות, או כל דבר אחר? בסופו של דבר המשפחה יודעת מה טוב בשבילה, ולא הממשלה.

"אגב, מי שנהנה מהסבסוד זה לאו דווקא הקונה, אלא גם המוכר. זה שיעור ראשון בכלכלה. זה סיוע מאוד לא אפקטיבי גם מבחינת אי השוויון. רוצים לתת אותו למישהו ובסוף הוא מגיע למישהו אחר".

צרו איתנו קשר *5988