הריבונות ושברה: אחרי האכזבה מהסיפוח שלא קרה, הימין דוחף להסדרת המאחזים ביהודה ושומרון

להבדיל מהתדמית של קראוונים על גבעה מבודדת, לא מעט מאחזים הם כבר יישובים לכל דבר ועניין • הלחץ יגבר על נתניהו לקראת הבחירות להכיר בהם • ובינתיים ביש עתיד עושים כל מה שביכולתם כדי לא להצטייר כ"שמאלנים"

גבעת הראל צילום: אבי גלעד
גבעת הראל צילום: אבי גלעד

אם בחירות 2019 עמדו בסימן הבטחות של ראש הממשלה בנימין נתניהו להחלת הריבונות בכל יהודה ושומרון ושל שר הביטחון בני גנץ בבקעת הירדן, בחירות 2021, כך מקווים במועצת יש"ע, יעמדו בסימן הסדרת המאחזים.

אחרי שתוכנית המאה של טראמפ נגנזה בין משרדי הבית הלבן ללשכת ראש הממשלה בירושלים, בשבועיים האחרונים מובילים בהתיישבות הצעירה מאבק תקשורתי רחב לטובת מהלך אחר, נקודתי, שיסמן את הרצף הטריטוריאלי מעבר לקו הירוק, וימנע מפה עתידית שבבסיסה מדינה פלסטינית בעלת שטח טריטוריאלי רציף.

מי שמדמיין עז, קראוון ונוער שוליים כשמדברים איתו על מאחז, יופתע לגלות שמדובר בכ-70 יישובים, שחלקם עלו לקרקע כבר לפני עשרות שנים ובהם בתי אבן גדולים, גינות רחבות ידיים, גני ילדים ומבני ציבור. לא סתם חלק גדול מהמהלך שמובילים עכשיו הוא דיבור על "התיישבות צעירה" ולא "מאחזים", כדי להסדיר בראש ובראשונה את התדמית המקרטעת. בשלב הבא מקווים שם לנורמליזציה מול הממשלה, שלא מצליחה להחליט אם לבלוע או להקיא את היישובים האלו ובפועל מפקירה אותם לגורלם.

תחילה משרד הביטחון שמונע מהם מרכיבי ביטחון - כמו מצלמות, גדרות ומימון שמירה רציפה ובתווך כל מרכיבי החיים הנורמליים כמו שירותי דואר, טלפון ואינטרנט ואם נחזור לבסיס: גם מים בקיץ וחשמל בחורף. ממשלת ישראל אמנם לא מורידה את היישובים האלה מהקרקע, אבל בפועל מפקירה אותם לגורלם ולתושבים נמאס להרגיש בן חורג.

השבוע ביקר בהתיישבות הצעירה השר המופקד עליהם מיכאל ביטון. הוא לא ממש נמצא בצד הימני של המפה הפוליטית, אבל הבהיר לתושבים שכל עוד הם שם יעשה כל שביכולתו לסייע להם לקבל את הביטחון שהיישובים זקוקים לו.

הבליץ התקשורתי-פוליטי תוזמן לחודשיים האחרונים של ממשל טראמפ. אם לא תוכנית ריבונות, הם מקווים למתנת פרידה בדמות סמלי יישוב ל-20 מאחזים שיהפכו את החיים בהם לאירוע רגיל. לא מדובר בתקציבי עתק, אלא באישור רטרואקטיבי-בירוקרטי של הממשלה. אבל נתניהו שלא פעל בכיוון כבר עשור ושותפיו לממשלה מכחול לבן עסוקים בינתיים בהדרדרות מתמשכת לבחירות, וגם הקורונה לא ממש משחקת לטובת המתיישבים מבחינת סדר היום הישראלי.

על נתניהו הם לוחצים מימין על ידי חברי מפלגתו, כל אחד מחברי הליכוד אימץ בשבוע החולף יישוב אותו הוא קורא להסדיר. כששאלתי השבוע את תושבי אחיה למה הם לא יוצאים להפגין מול נתניהו, נשמע שהם התברגנו משהו: "הפגנות עשינו כשהיינו צעירים, עכשיו זה המקום שהשמאל תפס". בינתיים הם בונים את הבתים שלהם בהתאם לתוכניות תב"ע (מסודרות, אך לא מאושרות), מושכים קווי מים וחשמל מיישובים שכנים ומסתמכים על שמירה פנים יישובית, במקום על הגנה מרחבית של צה"ל, שממילא יושב באזור. ביישוב הסמוך גבעת הראל בונים את הבתים בתוך אדמות המדינה ובגבולות הקו הכחול, התוכניות כבר מוכנות והממשלה? רק צריכה להתכנס ולאשר.

למי שמחפש הקשרים אקטואליים בין בנימין לתל אביב, רק לאחרונה בתוך תקופת הקורונה פתח יהוידע ניזרי, שזכה במקום השלישי בתחרות מאסטר שף, מסעדה. בינתיים הוא מאכיל את התושבים המקומיים ומחכה לנורמליזציה שתבוא. תושבי גבעת הראל שפגשתי שם מסבירים שלהיות תושב לא חוקי עושה להם "גוש בגרון בקטע המוסרי".

לדבריהם, "אנחנו עושים הכל למען המדינה, משלמים מסים, מתגייסים לצבא ומשרתים במילואים והפער הזה בין להיות אזרח שומר חוק וחלק מהחברה הישראלית נעצר בשער היישוב".

מי הוא שמאלן ומי מפחד מהם?

שבוע לא קל עבר על אנשי יש עתיד לשעבר. תחילה הייתה זו הח"כית לשעבר עליזה לביא, שחטפה קיתונות של בוז בטוויטר, לאחר שהעזה להגדיר את יש עתיד "מפלגת שמאל". "כל עוד לביא קיבלה ג׳ובים בכנסת ובהר הרצל, היא כמובן לא חשבה ככה. רק כשלא התקבלה בקשתה לקדנציה נוספת מטעמנו במרכז הרצל, פתאום גילתה שיש לה אידיאולוגיה. אין לה ומעולם לא הייתה. היא פשוט מחפשת בית פוליטי חדש שייתן לה ג׳וב. אין גבול לאופורטוניזם", נכתב מטעם החשבון הרשמי של המפלגה.

השנייה לחטוף הייתה שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו שאטה, שהעדיפה להצטרף לממשלה עם כחול לבן ולא להישאר באופוזיציה. "פנינה תמנו? אינה נוכחת", נכתב מטעם אותו חשבון, כאשר השרה לא הגיעה להצבעה על החוק שאמור למנוע מנתניהו לכהן כראש הממשלה (החוק שימנע מראש ממשלה לכהן תחת כתבי אישום), "זה נשמע כמו סיכום כל העבודה שלה במשרד העלייה".

ובתווך, המאבק הסמוי מהעין בינתיים בחבר הכנסת עפר שלח, שהוביל להקמת קבוצת וואטסאפ בלעדיו, בדרך לסילוקו הסופי מהמפלגה אחרי שהכריז על הצורך בבחירות לראשות יש עתיד.

לביא, שהופתעה מעוצמת הפגיעה של ביתה הפוליטי לשעבר, קיבלה השבוע המלצות מחבריה לתבוע דיבה בעקבות הדברים החמורים שנכתבו עליה. היא לא שיערה לעצמה ש"שמאל" היא מילת גנאי עבור יש עתיד. אם לביא מצטיירת כמי שפתחה בחזית מימין נגד יש עתיד וסיכנה את הגעת המצביעים הפוטנציאליים, תמנו שאטה מוגדרת חזית מכיוון מרכז-גנץ ועל כן חטפה השבוע יחד עם חבריה, כשנעדרה מהמליאה בהצבעה נגד נתניהו.

המשותף לשתיהן הוא תדמית המרכז-ימין שלפיד מתאמץ כל כך לייצר עבור יש עתיד, וחבריו הנוכחיים במפלגה לא מספקים.

לפיד ממקם את עצמו ומפלגתו בין הרב יונתן זקס ז"ל לרוג'ר סקרוטון, הוגה הדעות השמרן, בפועל רבים מחברי המפלגה רחוקים מההגדרה שאימץ לעצמו. רק בשבוע שעבר עמדה ח"כ עדיר כמאל מריח במליאה, ובחצי משפט מחתה את קיומה של ההיסטוריה היהודית ביהודה ושומרון. לפיד אמנם לא אחראי לכל התבטאות של חברי מפלגתו, אך כמו שסמוטריץ' מגדיר לא פעם את הכיוון אליו הולך בנט, כך גם במפלגה משמאל, כלומר במרכז.

המאבק העיקרי בימים אלו של יו"ר המפלגה יאיר לפיד ואנשיו בזירה הפוליטית הוא להחזיר מצביעים שערקו לבנט וכאלה שבחלקם אצל גנץ - אל חיקה של יש עתיד. כדי שזה יקרה, הגדרת המפלגה כ"מרכז" ולא שמאל חלילה היא קריטית. על זה יצא קצפו של לפיד על לביא השבוע, ובאופן כללי על כל מי שממקם את המפלגה מחוץ לקונצנזוס בעל פוטנציאל ה-30 מנדטים, הדחתו של שלח, כאשר תצא לפועל, דווקא תשרת אותו כדי להשיג את המטרה. 

צרו איתנו קשר *5988