ירושה | דעה

נושל מירושת אביו אך לא מהזכות לתבוע רכוש בשמו

בן שאביו נפטר תבע בשמו חלק מירושת סבו - אף שהסב השאיר את כל רכושו לבנו האחר, שנשאר בחיים • ביהמ"ש קיבל את תביעתו, אך מה נקבע כאשר התברר כי הבן נושל גם מירושת אביו - שהוריש את רכושו לאישתו בכלל?

מאבק ירושה / צילום: Shutterstock
מאבק ירושה / צילום: Shutterstock

מאבק ירושה מורכב בין דוד לאחיינו העלה שאלה משפטית מעניינת, שהתשובה לה עשויה להפתיע רבים, ומדגימה כיצד יכול אדם, אשר נושל מכל הצוואות של קרובי משפחתו, לזכות בכל זאת בנתחים נאים של ירושה.

אביו של האחיין הלך לעולמו בשנת 2015, לפני שנפטרו הוריו, ולכן לסבים נותר רק בן אחד - הוא הדוד. כשנפטרה הסבתא, אימם של האב המנוח והדוד, האחיין התנגד לצווואה על-פיה הדוד הוא היורש היחיד, תבע לקבל חלק מעיזבונה, בטענה כי הוא נכנס בנעלי אביו המנוח, ואכן זכה בתביעתו.

מאוחר יותר הלך גם הסב לעולמו ואף הוא הותיר אחריו צוואה, במסגרתה הוריש את כל רכושו לבנו שנותר בחיים, כלומר לדוד. שוב פנה האחיין לבית המשפט בנעלי אביו המנוח, והפעם הגיש תביעה נגד עיזבון סבו בשם סבתו המנוחה.

האחיין טען כי הסבתא זכאית למחצית מהרכוש הרשום על שם הסב מכוח חזקת השיתוף של נישואיהם ארוכי-השנים. גם בתביעה זאת זכה האחיין, ומתוך הרכוש שהתעתד הסב להוריש במסגרת צוואתו, נחתכה מחצית והועברה לעיזבון הסבתא.

מאחר שהאחיין כבר הוכר כיורש של הסבתא בהליכים קודמים, הוא זכה לקבל כעת נתח נוסף מהירושה על חשבון עיזבון הסב.

האחיין לא הסתפק בקבלת חלקים מעיזבון הסבתא והגיש תביעה שלישית, במסגרתה התנגד לצוואת הסב, המורישה את כל החלק שנותר לדוד בלבד. במהלך ניהול תביעה זאת, דרש הדוד לקבל את צו הירושה של אחיו המנוח, המכריז על האחיין כיורש, ונדהם לגלות לראשונה כי אין כזה בנמצא, מאחר שהאחיין לא ירש את אביו.

התברר כי במהלך כל ההליכים שניהל האחיין במשך חמש שנים בנעלי אביו המנוח, הוא לא חשף את העובדה שאביו בכלל הותיר אחריו צוואה, והוריש את כל רכושו לאשתו ולא לבנו.

הדוד עתר לבטל את כל פסקי הדין שניתנו עד כה לטובת האחיין, בטענה כי הושגו בתרמית. לטענתו, האחיין התחזה ליורש של הסבים בנעלי אביו, בעוד שהוא לא הוכר כיורש אפילו של אביו, ולכן לא יכול היה לשמש בכלל צד בהליכים הנוגעים לירושת הסבים.

לאחר שבית המשפט נועץ בעמדת היועץ המשפטי לממשלה בשאלה עקרונית זאת, הוא דחה את טענת הדוד, וקיבל את עמדת האחיין, על-פיה הוא זכאי לתבוע זכויות בשם אביו המנוח גם אם לא ירש אותו.

הנוסח המבלבל של סעיפי חוק הירושה

הסיבה למחלוקת היא הנוסח המבלבל של סעיפי חוק הירושה, העוסקים בזכות לשמש כ"חליף" של אדם שנפטר לצורכי תביעה. אדם שיורש אדם שנפטר, מקבל הן את זכויותיו והן את חובותיו כפי שהיו בעת מותו, אך לא זכויות ירושה שנולדו למנוח מאוחר יותר. את הזכויות לרשת במקומו של המנוח מקבלים רק ילדיו, גם אם הוא עצמו לא הוריש להם דבר.

לכן אם הורה נפטר לפני הסבים, מי שיירש אותם במקומו יהיו תמיד ילדיו ולא אף יורש אחר. הסבים יכולים להשאיר אחריהם צוואה שבה הם מנשלים את בנם או בתם המנוחים, ובכך לנשל גם את הנכדים, אך לנכדים עדיין קיימת הזכות להתנגד לצוואה, ולנסות להביא לביטולה בנעלי ההורה המנוח. עיקרון זה לא מוגבל רק לסבים, והוא תקף לכל זכות ירושה שקיימת להורה המנוח.

במקרה של מאבק הדוד והאחיין, אין כל ביטחון שהתנגדותו של האחיין לצוואת הסב תתקבל, שכן הוא עדיין צריך לעמוד בכל דרישות החוק והפסיקה לפסילת צוואה, אך אין ספק ששמורה לו הזכות להגיש את ההתנגדויות ולתבוע זכויות כחליף של אביו המנוח.

עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי עוסקת בדיני משפחה וירושה

צרו איתנו קשר *5988