למרות הביקורת - הרפורמה בתקנות סדר הדין האזרחי היא חיונית ותעשה מהפך

הרפורמה בסדר הדין האזרחי, שנכנסת לתוקף בשבוע הבא, מציבה את ציבור המתדיינים בקדמת הבמה • היא מכירה בכך שזמן שיפוטי הוא משאב מוגבל שיש לעשות בו שימוש מושכל כדי להעניק לציבור הרחב שירות משפטי טוב יותר • טור מיוחד של המשנה ליועמ"ש רז נזרי

מבחני הסמכה לשכת עורכי דין / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין
מבחני הסמכה לשכת עורכי דין / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

"צדק צדק תרדוף" קורא הכתוב ליושבים בדין (דברים טז', כ). לפי אחד ההסברים, החזרה על המילה "צדק" פעמיים נועדה להמחיש שהרדיפה אחר הצדק צריכה להיעשות בדרך צודקת, ראויה והגונה. לכן משפט שמתנהל בחלוף זמן רב או משפט ממושך באופן בלתי סביר פוגע בחתירה לצדק. "אם יש צדק - יופע מיד!", כמילותיו של חיים נחמן ביאליק.

ניטול לדוגמא מצב שבו קרס קיר על גופו של אדם במהלך אירוע אליו נקלע, דבר הגרם לשיתוקו. ברבות השנים הפך אותו אדם לחסר אמצעים. האם הארכת ההליך למשך זמן רב ובלתי ידוע תוך דחיות אין סופיות של דיונים, הארכת מועדים להגשת כתבי טענות המשתרעים על פני עשרות או מאות עמודים, הגשת בקשות בכל שלב בהליך וקיום מספר רב של ישיבות קדמי משפט יעשו עמו חסד וישיגו עבורו משפט צדק? האם התנהלות דומה במסגרת תביעה של הפרת חוזה בין שתי חברות גדולות לא תבוא על חשבון הזמן השיפוטי שיוקדש לאותו נכה שממתין לקבל את הפיצויים שמגיעים לו כדי שיוכל לחיות ולשקם את חייו? האם לא ראוי להגדיר גבולות ברורים וליצור ודאות רבה יותר בקרב ציבור המתדיינים? הארכת ההליך ומתן אפשרות לצדדים לפעול ללא סד זמנים ומתוך מחשבה כאילו הזמן השיפוטי הוא מצרך בלעדי של בעל דין מסוים שעניינו נדון בפני בית המשפט, מביאה בהכרח לפגיעה בציבור בעלי הדין שממתינים ליומם בבית המשפט, המתדיינים "השקופים", אותם ראינו לנגד עינינו לכל אורך העבודה על התקנות החדשות.

מענה לתחלואות בניהול הליכים אזרחיים

ההסדרים שנכללו ברפורמה נועדו לתת מענה לכל אותן תחלואות שנמצאו לאורך השנים בניהול הליכים אזרחיים במערכת המשפט בישראל במטרה לרפאן ולהביא לשינוי משמעותי בהקלה על העומס המוטל על בתי המשפט, פישוט, ייעול וקיצור ההליכים כמו גם ניהול חכם יותר של משאבי המערכת השייכים לציבור כולו.

אגף תקציבים במשרד האוצר מעריך כי יישום התקנות כלשונן צפוי להביא לשיפור ניהול הליכי המשפט ולהביא לשיפור דירוגה של ישראל במדד ה-DOING BUISNESS. ישראל מדורגת כיום במקום ה-90 בעולם (מתוך 190 מדינות) במדד אכיפת חוזים. שתי הסיבות המרכזיות לדירוג נמוך זה הינן משך הזמן הנדרש לקבלת הכרעת דין וכן העלות הנדרשת להשגת מטרה זו. יישום הרפורמה צפוי לשפר משמעותית את מיקומה של ישראל במדד. הלכה למעשה, קיצור משך הזמן לאכיפת החוזים מ-975 ימים לממוצע ה-OECD העומד על 578 ימים, עשוי להביא את ישראל למקום ה-30 במדד זה. לשינוי כאמור תהא משמעות עצומה על הפעילות הכלכלית של המשק.

הימשכות הליכים מייקרת את ההליך המשפטי

יש לזכור בנוסף, כי הימשכות הליכים מייקרת את ההליך המשפטי, מטילה עלות ישירה על בעלי דין בשל הזמן האבוד של משך ההתדיינות השיפוטית וגורמת לעלייה בהוצאות המשפט ועלויות שכר הטרחה ולכן בסופו של דבר היא פוגעת בראש ובראשונה באוכלוסיות מוחלשות. בעלי אמצעים יכולים להאריך את ההליך ולהתיש את הצד שכנגד, חסר האמצעים, כך שהאחרון ייאלץ לסיים את ההליך בפשרה שפחות נוחה ולו רק משום שלא יכול עוד היה לשאת בהוצאות ההליך שיזם בעצמו. באופן דומה, הגשת תביעה שאיננה בשלה, זילות בהתייחסות לסדרי הדין והעדר אכיפתם בידי השופטים, העדר הידברות מוקדמת בין הצדדים וכן ניצול לרעה של ההליך המשפטי - פוגעים מאוד בזכות הגישה לערכאות ובאפשרות לקבל משפט צדק.

התקנות החדשות מבקשות לייצר איזון חשוב בין היעילות לבין הצדק ואין הן באות לבטל ערך אחד מפני האחר. הרציונל הוא ליצור שיווי משקל בין שני העקרונות. דוגמאות לאיזון העובר כחוט השני בתקנות ניתן למצוא בקביעת סמכות של בית המשפט לסטות במקרים המצדיקים זאת מהכללים שנקבעו בתקנות וכן הוראות מיוחדות בנוגע לבעלי דין בלתי מיוצגים שנועדו להקל עליהם באופן משמעותי.

לאחרונה נשמעו טענות רבות מפי גורמים שונים לרפורמה. ניתן כמובן להבין את ההתנגדות לשינוי, ולו מעצם היותו שינוי המחייב הסתגלות וזניחה של הרגלים ישנים, אך קשה לקבל את המידע השגוי המופץ בנוגע לרפורמה בלי להעמיד דברים על דיוקם.

אחת מהטענות שעלו עניינה בפגיעה בזכות הערעור בשל הוראה המאפשרת לבית המשפט שלא לנמק את החלטתו מקום שבו הוא מחליט שיש לאמץ את החלטת בית המשפט קמא. לא למותר לציין בהקשר זה, כי המדובר בהוראה שקיימת כבר כיום בתקנות, והיא אף נדונה ואושרה ע"י בית המשפט העליון. הדרישה לחייב את בית המשפט לחזור ולנסח את שכבר נאמר איננה משרתת את האינטרס הציבורי של חסכון בזמן שיפוטי יקר ואף מבקשת להרע את המצב הקיים.

טענה נוספת שנשמעת היא שהתקנות יעודדו "אקטיביזם שיפוטי" והיעדר ודאות. אינני חסיד של "אקטיביזים שיפוטי", ואין לטעמי בסיס לטענה זו בהקשרנו, שכן על בית המשפט, כתמיד, להפעיל את שיקול דעתו בהתאם לעקרונות ולגבולות שגדר המחוקק. הבשורה שהתקנות החדשות מביאות אינה בהקניית סמכויות חדשות לשופטים - ויודגש, אין בתקנות סמכויות שלא היו מוקנות להם קודם לכן אלא בעיצוב מחדש של ההליך האזרחי באופן שיביא לסיומו באופן יעיל יותר, תוך עידוד השימוש בסמכות המוקנית לשופט במקרים מסוימים.

בהקשר זה חשוב לציין את חוסר הוודאות ששורר דווקא היום בנוגע לאכיפת התקנות בידי השופטים; ישנם שופטים האוכפים אותן כלשונן וישנם שופטים שאינם אוכפים התקנות ולא ניתן לצפות את האופן שבו ינוהל ההליך השיפוטי אלא לפי רוחו של השופט הספציפי. לא רק שהדבר מייצר חוסר ודאות לגבי האופן שבו מיישם בית המשפט את סדרי הדין אלא מייצר חוסר שוויון בין בעלי דין שונים. הרפורמה, באמצעות, בין השאר, מנגנון של מזכיר משפטי תייצר ודאות בקרב מתדיינים בנוגע לאכיפתן של הוראות ולכן בעל דין שיקיים את התקנות כלשונן יוכל לזכות בוודאות רבה יותר מזו המאפיינת את ניהול ההליכים במסגרת התקנות הקיימות.

עוד טוענים מתנגדי הרפורמה כי לא נערך דיון ציבורי יסודי ומעמיק בעניין התקנות החדשות. כדי לסבר את האוזן יצוין שטיוטת התקנות פורסמה לראשונה בשנת 2014 ומאז ועד היום עברה שינויים רבים. הצוות שעסק בתקנות אלה שמע הערותיהם של עשרות רבות של גורמים ואף הוקמו שתי ועדות בראשות השופט יצחק עמית שיוחדו לשמיעת הערות לשכת עורכי הדין ושבעקבותיהן נערכו שינויים לא מבוטלים בתקנות אלה. בפסק דין שניתן לפני מספר ימים, דחה בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק עתירה שהוגשה נגד הרפורמה, תוך שהדגיש כי "התקנות גובשו לאחר התקיימותם של דיונים רבים בוועדות ולאחר הליך מקצועי, ממושך ונרחב של שיתוף הציבור וקבלת הערות מגופים שונים ומהאקדמיה ומלשכת עורכי הדין (כאשר תהליך ההכנה של התקנות נמשך אף שש שנים), כאשר חלק מהעותרות ביניהם - הליך שאף הביא בפועל, לאחר ליבון ההערות, לשינויים בתקנות החדשות".

נעשתה איפוא עבודה יסודית וארוכת שנים בנושא. לאלו המבקשים לעכב עוד את השינוי ולשמר את הקיים, אזכיר כי ב-1963, כשהותקנו התקנות לראשונה, הוצאה קלטת השמע הראשונה על-ידי חברת "פיליפס", באמצע שנות השמונים, במקביל ל"מתיחת הפנים" שנעשתה בהן החל השימוש ההמוני במכשיר הפקסימיליה. בחלוף עשרות שנים, כשכל העולם הטכנולוגי והמשפטי מסביבנו השתנה ללא הכר, מתבקש שינוי גם בתקנות סדר הדין האזרחי בפתחה של שנת 2021.

לסיכום, אבקש לסיים בבקשה והתחייבות. אין כל ספק כי יש בתקנות החדשות שינוי משמעותי של הפרוצדורה הנוהגת בהליכים האזרחיים בבתי המשפט, שהרי זו היא מטרתן - להביא לשינוי מצב שברור לכל כי הוא מחויב המציאות. ככל שינוי, בוודאי בסדר גודל כזה, מלווה הדבר בחשש שחלקו נובע מחשש מובן משינויים, מהעדפת המוכר ומהרצון להימנע מאי הוודאות. זאת, עד כדי התעלמות מהצורך המובהק בשינוי וממאזן היתרון והרווח הגלום בו. הדבר אינו נעלם מעינינו. הבקשה היא שלמרות אותם חששות, כל מי שנוטל חלק בהליך השיפוטי ייתן הזדמנות אמיתית לתהליך וישכיל לשתף פעולה עם השינויים שמבקשת הרפורמה להנחיל. ההתחייבות היא שנעקוב אחר יישום התקנות וכפי ששמענו את כל ההערות עד עתה - בלב פתוח ונפש חפצה - וערכנו לא מעט שינויים, נמשיך לשמען גם לאחר כניסתן של התקנות לתוקף, ונפעל לתיקון מהיר היכן שיידרש. כתמיד נדאג לשוות לנגד עיננו את אותם מתדיינים "שקופים" שמשתוקקים למערכת משפטית שתעניק להם שירות מהיר וטוב יותר, ואשר מבקשים שה"צדק" המהותי לו הם ראויים, גם אם לא יופיע מיד, למצער יגיע במהירות רבה יותר באמצעות ה"צדק" התהליכי. 

הכותב הוא המשנה ליועץ המשפטי לממשלה

צרו איתנו קשר *5988