מי הצעירים המבטיחים בהייטק ואיזה יזמים רוצים להתחרות בזום?

ארבעה יזמים שהחברות שלהם הפכו לחדי-קרן ב-2020 מספרים על השנה האחרונה • וגם המלצות קריאה וחדשות התעשייה • השבוע שהיה בהייטק

תעשיית ההייטק / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק
תעשיית ההייטק / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

זה היה השבוע שבו סימילרווב הצטרפה לרשימת החברות הישראליות המתכננות להנפקה ב-2021. זה היה השבוע שבו אמדוקס ניצחה את רשות המסים בבית המשפט וזה היה עוד שבוע של סיכומי שנת ההייטק

לקבלת סיכום השבוע בהייטק במייל: הירשמו כאן

שנת החד-קרן שלי

על אף הקורונה, ואולי יותר נכון לומר בזכות הקורונה, 2020 הייתה שנת שיא מבחינת יצירת חדי-קרן בהייטק הישראלי. לפי נתוני חברת המחקר IVC, המבוססים על פרסומים גלויים, ב-2015 נוצרו בישראל רק שלוש חברות שחצו את השווי הנכסף של מיליארד דולר, כאשר ב- ב-2016 ו-2017, רק חברה אחת התווספה למועדון בכל שנה. ב-2018 ארבע חברות הפכו לחדי-קרן, וב-2019 המספר קפץ ל-11 חברות. ב-2020, שנת הקורונה, המספר הזה כבר זינק ל-15 חברות עם שווי של יותר ממיליארד דולר.

לרגל סיום 2020, נראה לנו מתבקש לדבר עם ארבעה מהיזמים שהחברות שלהן הפכו לחד-קרן דווקא בשנה המטורללת הזו. שלוש מהחברות - חברת הסייבר סנטינל וואן, חברת בסיסי הנתונים רדיס לאבס וחברת ניהול הפרטיות BigID, הפכו ליוניקורנים באופן רשמי בעקבות גיוסים שביצעו החברות שלהן, בעוד החברה הרביעית - איטורו (eToro), מפעילת רשת השקעות חברתית - הפכה לחד-קרן באופן לא רשמי בעקבות עסקת סקנדרי פרטית שבה בעל מניות קיים מכר החזקות.

אני חילקתי את התובנות שלי מהשיחות עם ארבעת היזמים לכמה קטגוריות:

  • חד-קרן אינו סיבה לחגיגה

אף אחת מארבעת החברות לא ממש חגגה את ההפיכה ליוניקורן. ב-BigID היו הכי קרובים לזה: הם הזמינו ויסקי מהחנות ליד ועשו הרמת כוסית. כמובן שהקורונה מצמצמת את ההזדמנויות לחגיגות, אבל גם חברות שנכנסו למועדון לפני המגפה לא ממש טרחו להשקיע בחגיגות, כמו בסנטינל וואן, שהפכה לחד-קרן בפברואר, רגע לפני הבלגן:

"לא היה משהו מדהים. קצת לפני ההכרזה הרשמית קיימנו את האירוע השנתי שלנו לאנשי המכירות מכל העולם. רמזנו להם על זה שהפכנו ליוניקורן, אבל לא משהו מעבר. מבחינתנו זה עוד יום בעבודה. נקודות הציון האלו מרשימות, אבל הדברים לא באמת משתנים, אין פה תחושת ניצחון", מתמצת את העניין תומר וינגרטן, מנכ"ל סנטינל וואן ואחד ממייסדיה. כאשר שווי סנטינל וואן זינק כבר ל-3 מיליארד דולר בגיוס נוסף באוקטובר, הוא מספר, בכלל לא היה זמן לחגיגות.

מבחינתי חוסר החגיגיות הזו היא ביטוי מושלם לבנאליות של היוניקורן, העובדה שהסטטוס שהיה פעם אקזוטי ומרהיב הפך לעניין שכיח כל כך בשנתיים האחרונות בתעשייה הישראלית. היזמים הישראלים כנראה יחגגו רק בהנפקה.

  • קודם הלם, ואחר כך האצה

הסיפורים של ארבעת היזמים על השנה החולפת מאוד מאוד דומים. הסיפורים האלה מתחילים בדאגה, חשש ואי ודאות בפברואר-מרץ, עם פרוץ המגפה העולמית, שהובילו את המנהלים לעצור הוצאות לא חיוניות, להקפיא גיוסים, ובמקרים אחרים אפילו לפטר עובדים.

ברדיס לאבס פיטרו בפברואר-מרץ 10% מכוח האדם הגלובלי, כאמצעי זהירות מול הלא נודע. "הייתה לנו תוכנית גיוסים שאפתנית ל-2020, אבל כשהמגפה התחילה לא ידענו מה יקרה בשוק", מודה עופר בנגל, מנכ"ל ומייסד שותף. "אם אתה נוסע בכביש מהיר, אפילו אם מדובר באוטוסטרדה גרמנית טובה, ומתחיל גשם וערפל, הדבר הראשון שתעשה הוא לשים רגל על הברקס. זה לא אומר שתפסיק את הנסיעה, אבל תאט עד שתבין מה קורה. בתחילת המגפה חשבנו שאולי כל העולם ייכנס למיתון ויפסיק לקנות. אנחנו עדיין לא חברה רווחית ותלויים בכספי השקעה, לכן יש משמעות מאוד גדולה מבחינתנו לשמירה על הכסף".

רק שתוך חודשים ספורים בחברות הטכנולוגיה הבינו שהשד אינו נורא כל כך, ושהקורונה יכולה להיות עבורם הזדמנות יותר מאשר סכנה. "אחרי פרוץ המגפה נתקלנו ביותר ויותר לקוחות שהיו איתנו בתהליכים ואמרו שהם רוצים את התוכנה שלנו, אבל אין להם יכולת לשלם כרגע", אומר וינגרטן. "החלטנו לתת להם להשתמש חינם בתוכנה ל-3-6 חודשים, בתקווה שהם יחזרו לשלם אחר כך. זה עבד, וכולם שילמו בלי שהיינו צריכים לרדוף אחריהם אפילו. כאשר חבילת הסיוע הראשונה הגדולה של הממשל בארה"ב נכנסה, הכול פתאום נראה אחרת".

"לקח לנו חודש להבין שהקורונה תומכת בביזנס שלנו", מתאר יוני אסיא, מנכ"ל איטורו ואחד ממייסדיה. "בהתחלה היה חשש, כי שוק ההון הוא העסק שלנו והוא רעד בחודש מרץ. באפריל ראינו פתאום שלמרות כל הדברים הרעים שמתרחשים בעולם, יש גידול מטורף בלקוחות איטורו. כמו שאנשים התרגלו לקנות בסופר אונליין, כך הם כבר לא רצו לדבר עם יועץ ההשקעות בבנק, ופלטפורמות כמו איטורו שמאפשרות לעשות הכול דיגיטלית עוררו עניין. בשלב הזה היינו צריכים לעבור מעצירה להאצה, ולגייס במהירות 100 אנשים לשירות הלקוחות ו-100 אנשים לפיתוח, כדי לשרת את האנשים שמגיעים לפלטפורמה".

בנגל אומר כי במהלך מאי-יוני הוא התחיל להבין את עומק הטרנספורמציה הדיגיטלית שמובילה הקורונה, במסגרתה חברות ענק ברחבי העולם האיצו את שדרוג המערכות, התוכנות והאפליקציות שלהן כדי להתאים לעבודה מרחוק, או לתת שירות טוב יותר ללקוחות המקוונים.

"רוב הלקוחות שלנו הם החברות הגדולות והעשירות בעולם, כמו למשל בנק אוף אמריקה. החברות האלו האיצו את התוכניות לעבור לכלים מודרניים, כדי לספק חווית לקוח טובה יותר. זה כלל, למשל, את זה שהם נפטרו מחוות השרתים העצמאיות, ועברו לענן הציבורי של גוגל, אמזון ומיקרוסופט. כמובן שהיו כאלה תוכניות גם לפני הקורונה, אבל כשהמגפה פרצה, הן האיצו אותן בקצב מטורף. במקום שמעבר לענן הציבורי יימשך עשר שנים, הן עשו את זה פתאום בשנתיים וחצי. המשמעות היא שיש ערמה של חברות כמונו שמספקות טכנולוגיה לטרנספורמציה הזו, ופתאום נשפך שם המון כסף".

  • העבודה מהבית עובדת, לפחות חלקית

אני יודע שיש סקרים לכאן ולכאן אבל לפחות בקרב ארבעת המנהלים שאני שוחחתי איתם היתה כמעט תמימות דעים שמה שהיה הוא לא מה שיהיה, וההתנהלות של "עבודה רק מהמשרד" לא תחזור גם אחרי שהמגפה סופסוף תסתיים. כן, כולם מציינים גם חסרונות של העבודה מרחוק מבחינת קליטת עובדים אחרים ושמירה על חיבור ארגוני, אבל ארבעת המנהלים מצהירים כי ימשיכו לקדם מודל היברידי של שילוב בית ועבודה, גם אם המינונים ביניהם עדיין לא ברורים לגמרי. מה שהיה יפה לראות זה את השינוי המחשבתי שעבר על חלק מהמנהלים בכל הנוגע לעבודה מרחוק.

במהלך ינואר, כשהקורונה הייתה בעיקר בעיה סינית פנימית, פנו הסמנכ"לים של אסיא באיטורו אליו וביקשו ממנו להתחיל להתכונן לאפשרות שיוכרז סגר בישראל, כך שאי אפשר יהיה להגיע למשרד. הסמנכ"לים רצו לבצע פיילוט, שבמסגרתו החברה תעבוד מהבית ליום אחד. "אני חשבתי שהם משוגעים", צוחק אסיא. "מבחינתי זה היה כמו להשבית את החברה ליום שלם. לא האמנתי באותו שלב שאפשר לעבוד ביעילות מהבית. בסופו של דבר, הם שכנעו אותי לחלק את זה ליומיים, כשחצי מהחברה תישאר בבית ביום הראשון וחצי ביום השני. אם היית שואל אותי לפני 12 חודשים, היינו אומר שזה לא סביר שאנחנו, חברה של 1,100 עובדים, נעבוד מהבית. אבל השנה ראיתי שזה אפשרי".

נמרוד וקס, מייסד שותף וסמנכ"ל מוצר ב-BigID, אומר שהחברה הגיעה כעת לנקודה האופטימלית מבחינת איזון בין משרד לבית. "אנחנו עובדים יומיים או שלושה מהבית ואת השאר מהמשרד, וכמובן נותנים גמישות למי שלא נוח לו לעבוד מהבית ורוצה לבוא למשרד יותר. העבודה מרחוק לא פגעה בפרודוקטיביות, אבל היא כן פגעה בזיקה אחד לשני ולחברה. אנחנו מאמינים שנמשיך במתכונת הזו גם אחרי הקורונה, וזה יחסוך לנו עלויות משרד. יש אצלנו עובדים שצריכים לנסוע שעה בפקקים, אז אפשר לשחרר אותם מזה יומיים או שלושה בשבוע, בלי לפגוע ביעילות".

  • השוק מנופח או שלא

אם יש נושא מרכזי אחד שהעסיק את עיתונות ההייטק ב-2020 זה כנראה השאלה האם השווי של הסטארט-אפים הישראלים מנופח והאם כל הטוב הזה ריאלי ובר קיימא. במילים אחרות, האם הטרנספורמציה הדיגיטלית שכולם מדברים עליה אכן מצדיקה את השווי הגבוה שניתן לכל כך הרבה חברות טכנולוגיה, כולל סטארט-אפים ישראלים שהפכו ליוניקורן; או שאולי סביבת ריבית אפס והדפסת כסף מסיבית של ממשלות מנפחות את הערכת השווי של חברות הטכנולוגיה הנסחרות, ואחריה גם את אלו של הסטארט-אפים הישראלים. גם בקרב היזמים לא היתה ממש תמימות דעים בנושא.

"בתור מישהו שהיה בסביבה וחווה נפילות קודמות ב-2001 וב-2008, אני זוכר שכאשר יש עליות כולם חושבים שזה לעולם לא ייגמר. יש מי שיספרו לך שהיום המצב שונה מאשר בפעמיים הקודמות, כי לחברות יש מודל כלכלי איתן, אבל אני חושב שכל מה שעולה סופו לרדת, בטח כשהוא מגיע לגבהים שמעלים סימני שאלה כלכליים", אומר בנגל. "בלי להיות נביא זעם, ההערכה הפרטית שלי היא שיהיה תיקון. אולי עוד חודשיים, אולי עוד חצי שנה ואולי עוד שנתיים. שלא תבין אותי לא נכון, אני חושב שהטרנספורמציה הדיגיטלית תהיה ביזנס מצוין, אבל עדיין צריך היגיון כלכלי בשווי החברה ביחס למכירות והרווח, עכשיו התחושה היא שהקשר בין שני אלה מתרופף".

לעומת זאת וינגרטן חושב הפוך. "אני לא חושב שיש היום מישהו שיכול לטעון שאין טרנד של דיגיטציה, הכנסת אוטומציה לתהליכים או מעבר לענן. אלו לא טרנדים שיסתיימו עוד שנה-שנתיים, הם יהיו איתנו 10-20 שנה, מה שאומר שלחברות התוכנה שנמצאות בחזית יש ביזנס לשני העשורים הקרובים. השווי הנוכחי משקף את זה", הוא אומר. "הטרנספורמציה גורמת גם לייצור המוני של מידע דיגיטלי, מה שמחייב לשמור, לטפל ולהגן עליו. יש פה מהפכה תעשייתית חדשה, שתוליד את אורקל ומיקרוסופט הבאות".

המלצות קריאה למה שנשאר מהסופ"ש

  • מוסף G של גלובס בחר בפעם ה-15 ברציפות את נבחרת הצעירים והצעירות המבטיחים של ישראל מתחת לגיל 40. הם נבחרו מתוך מעל 800 מועמדים ומועמדות שניגשו. בתוך הפרויקט המדליק יש גם לא מעט אנשי ונשות טכנולוגיה והייטק כמו כרם נבו, מנהלת פורום חברות בצמיחה ומנהלת מטה נשיא וויקס; עידית מועלם ידיד, שותפה בקרן פיטנגו; שירה וינברג הראל, מנהלת צוות מוצר במיקרוספט ישראל מחקר ופיתוח. ועוד רבים ורבות אחרים. שווה קריאה.
  • ספאק, ספאק וספאק. ביקשנו משני מומחים בתחום להסביר מה עומד מאחורי עליית חברות הצ'ק הפתוח. "אם יש עכשיו טרנד מסוים, נגיד אוטוטק או פודטק, הוא מאפשר לחברה להיכנס מיידית לפלטפורמה ציבורית, בניגוד ל-IPO (הנפקה ראשונית) שבה יש תהליך שלם של התנהלות מול ה-SEC (רשות ניירות ערך האמריקאית), כתיבת תשקיף, רוד-שואו וכדומה , מה שדורש 6-10 חודשים עד להשלמת התהליך, ואולי עד אז הטרנד בשוק הוא אחר", מסביר עו"ד אילן גרזי, שותף בכיר וראש מחלקת שוק ההון במשרד פרל כהן.

  • בוושינגטון ובבייג'ינג לא מסכימים על הרבה דברים בשנים האחרונות אבל יש דבר אחד ששני הממשלים מוכנים לחתום עליו: הכוח של ענקיות הטכנולוגיה, האמריקאיות או הסיניות, מופרז. המניעים בארה"ב ובסין אולי שונים ובכלל הרקע לא זהה, אך נראה כי במערב ובמזרח מנסים לשים קץ לעידן שבו חברות האינטרנט פעלו ללא דין וחשבון. מה שהתחיל בסין בביטול הנפקת הענק של אנט גרופ, ממשיך בחוקי הגבלים עסקיים המותאמים לחברות אינטרנט וממשיך בחקירה נגד עליבאבא.

  • החברה הישראלית בעלת השווי הגבוה ביותר בוול סטריט היא צ'ק פוינט ואחריה נמצאת נייס. במקום השלישי, לפני וויקס, טבע ואמדוקס, נמצאת נובוקיור, חברת הביומד שמפתחת טיפול מהפכני בסרטן באמצעות שדות חשמליים. אבל האם היא ישראלית? "מעולם לא היינו רשומים בישראל. יש לנו כ-1000 עובדים בעולם, אחרי שגדלנו משמעותית בתקופת הקורונה, מהם כ-200 בישראל. בנוסף, בישראל נמצא מרכז המחקר והפיתוח היחיד שלנו, ובישראל מתבצע הייצור, בשיתוף פעולה הדוק עם חברת א.ל אלקטרוניקה עימה אנו עובדים", אומר המנכ"ל אסף דנציגר. בקרטריונים ישראלים זה מעל ומעבר מספיק כדי לנכס את החברה אלינו.

מה קרה בתעשייה המקומית

  • שנת 2021 מאיימת להיות שנה ענקית של הנפקות ישראליות בניו יורק. השבוע הצטרף עוד שם לבורסת החברות המתכננות הנפקה בנאסד"ק - חברת מדידת התנהגות הגולשים סימילרווב. החברה מתכוננת להנפקה בנאסד"ק ברבעון השני של 2021 ומכוונת לשווי של כ-2 מיליארד דולר. סימילרווב, בהובלת אור עופר, שכרה את ג'יי פי מורגן כבנק מלווה.

  • אמדוקס ניצחה את רשות המסים בבית המשפט. השופטים בבית המשפט המחוזי בלוד קיבלו את עמדת אמדוקס כי מותר לה לנכות כמס תשומות את המע"מ הכלול בהוצאות שקשורות לחדרי האוכל, המטבחים וחדרי האחסון. בכך חסכה החברה 5 מיליון שקל שנדרשה לשלם.

  • חברת הפינטק הישראלית Simplex, המספקת לחברות קריפטו שירותי סליקה, הודיעה כי נהפכה לשותפה בכירה (principal member) של ענקית כרטיסי האשראי ויזה באירופה. השותפות תאפשר לחברת סימפלקס להנפיק כרטיסי חיוב מיידי (דביט) של ויזה בעבור לקוחותיה, הכוללים בורסות קריפטו וספקיות ארנקים דיגיטליים להחזקת מטבעות קריפטו.

גיוסי הון

  • הסטארט-אפ קומן גראונד (CommonGround), שעוסק בפיתוח טכנולוגיה לפגישות וירטואליות דרך וידיאו, יצא ממצב חשאי והודיע על גיוס 19 מיליון דולר מקרן גרוב ונצ'רס של דב מורן, קרן סטייג' וואן הישראלית וקרן מטריקס פרטנרס האמריקאית הוותיקה. מאחורי הסטארט-אפ עומדים שני יזמים סדרתיים, אמיר בסן-אשכנזי ורן עוז, שהובילו בעבר את ביגבנד. השניים מצהירים כי הם יכולים לחדש גם בעולם בו מתחרות זום, מיקרוספט וגוגל ("זום נותנת אחלה חוויה אבל אפשר יותר טוב") אבל בינתיים נותנים מעט מאוד מידע על המוצר העתידי ("אנחנו רוצים לשמור על פער מהשוק").
צרו איתנו קשר *5988