הגיע הזמן שהיועמ"ש יקבל החלטה בתיק אריה דרעי

חקירת השר דרעי בחשד להפרת אמונים ועבירות מס החלה כבר לפני חמש שנים • האינטרס הציבורי מחייב שמנדלבליט יקבל סוף כל סוף החלטה האם להאשים את שר הפנים החשוד - או לסגור את התיק

שר הפנים אריה דרעי / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"
שר הפנים אריה דרעי / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"

בשנים האחרונות היועמ"ש אביחי מנדלבליט מותקף בטענות שונות ומשונות שלעתים אין להן קשר למציאות. שיא המתקפות השקריות מגיע מכיוונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. מאז שמנדלבליט הגיש נגד ראש הממשלה כתב אישום בגין שוחד והפרת אמונים, נתניהו וסביבתו טוענים כי היועמ"ש והפרקליטות "תופרים תיקים". הציבור חייב לדעת שאלה הם שקרים מוחלטים. הפרקליטות אינה "תופרת תיקים", היועמ"ש מעולם לא ישב בחדר אפל והחליט להפיל פוליטיקאי בכיר באמצעות האשמות בפלילים. זה לא קרה.

למעשה, הבעיה הכי אקוטית בעבודתו של היועמ"ש אינה בהחלטות שהוא מקבל אלא באלה שאינן מתקבלות, או שלוקח שנים ארוכות עד שהן מתקבלות. הדוגמה הקלאסית ואולי הבעייתית ביותר היום היא "התיק שאינו נגמר" של שר הפנים אריה דרעי. הטיפול בתיק הפלילי של דרעי הוא איטי מדי, החלטה סופית לא מתקבלת, והנזק שנגרם לאינטרס הציבורי הוא גדול.

כמעט חמש שנים חלפו מאז שמנדלבליט הורה על פתיחת חקירה פלילית בעניינו של דרעי במרץ 2016 בחשד לביצוע עבירות פליליות בקשר לעסקאות נדל"ן שבהן היה מעורב דרעי ובחשד לעבירות מס והלבנת הון. יותר משנתיים חלפו מאז שבנובמבר 2018 הסתיימה החקירה עם המלצה של המשטרה ורשות המסים ליועמ"ש להעמיד את דרעי לדין בגין מרמה והפרת אמונים, עבירות מס והלבנת הון. המלצה שאומצה כבר באוגוסט 2019 על-ידי פרקליט המדינה דאז, עו"ד שי ניצן.

ומאז, כלומר למעלה משנה וחצי, שוכב התיק עם המלצת פרקליט המדינה על שולחנו של היועמ"ש, והוא אינו מקבל את ההחלטה שהוא צריך וחייב לקבל, האם להגיש כתב אישום נגד שר הפנים דרעי שכבר ישב בעבר בכלא, או לסגור את התיק.

בינואר 2020 דיווח כתב חדשות 13, אביעד גליקמן, כי מנדלבליט מאוד מתלבט האם לסגור את התיק או לנהל אותו, וכי "בסביבתו של היועמ"ש יש מי שסבור כי יש כשלים ראייתיים בתיק, ובתקופה האחרונה היועמ"ש הנחה להעביר את התיק להשלמות חקירה אצל הפרקליטות". כאמור, גם מאז השלמות החקירה הללו כבר חלפה שנה.

המחיר של אי-קבלת החלטה בתיק דרעי הוא, כאמור, כבד. מאז שדרעי החל להיחקר נערכו בישראל שלוש מערכות בחירות, וכעת אנחנו בפתחה של מערכת בחירות נוספת. כל הזמן הזה דרעי התייצב כראש אחת המפלגות החשובות במערכת הפוליטית כשעננה פלילית מרחפת מעל ראשו. מצביעי ש"ס, בדומה למצביעי הליכוד בהקשר של נתניהו, לא התרשמו מכך יתר על המידה ונתנו את אמונם בדרעי פעם אחר פעם. אבל זה רק מעצים את החשיבות הרבה בקבלת החלטה בעניינו של דרעי על-ידי היועמ"ש.

כזכור, ההלכה שנקבעה "על גבו" של דרעי, בסיבוב הקודם שבו הוא הסתבך בפלילים ומכונה "הלכת דרעי ופנחסי", קובעת כי מי שהוגש נגדו כתב אישום, אינו יכול להמשיך לכהן כחבר הממשלה, שר או סגן שר.

אי-אפשר להשלים עם מצב שבו שר, ראש מפלגה, מתייצב פעם אחר פעם בפני הבוחר, ולא מתקבלת החלטה בעניינו. הימשכות ההליכים עומדת בניגוד לאינטרס הציבורי לקבלת מידע מלא וסופי אודות מעשיהם של נבחרי הציבור. אי-קבלת החלטה בתיק דרעי גם עלולה לפגוע באמון הציבור ביועמ"ש ובמסוגלותו לקחת החלטות שהוא נדרש לקחת. אי-קבלת ההחלטה גם בחשוד עצמו, בדרעי, שנגרם לו עינוי דין בשל הימשכות ההליכים.

החובה שחלה על היועמ"ש לקבל סוף-סוף החלטה בתיק דרעי היא לא רק מוסרית וציבורית אלא גם משפטית. סעיף 11 לחוק הפרשנות קובע כי "הסמכה או חיוב לעשות דבר, בלי קביעת זמן לעשייתו - משמעם שיש סמכות או חובה לעשותו במהירות הראויה ולחזור ולעשותו מזמן לזמן ככול הנדרש לפי הנסיבות".

ואילו בג"ץ חזר וקבע פעם אחר פעם כי "חובתה של הרשות המינהלית לפעול במהירות הראויה היא מן המושכלות הראשונים של מנהל תקין. היא נובעת מחובות ההגינות, הנאמנות והסבירות של הרשות המינהלית. על רשות מוסמכת לפעול בסבירות. סבירות גם משמעה עמידה בפרק זמן סביר".

אומנם בג"ץ קבע בנוסף כי המושג "פרק זמן סביר" בקבלת החלטה כגון זו שנדרש מנדלבליט לקבל בתיק דרעי אינו נתון קבוע, אלא הוא "גורם משתנה, שתוכנו נקבע בהתאים לתנאים ולנסיבות המיוחדים לעניין העומד לדיון". אבל קשה לטעון כי שנה וחצי זה פרק זמן סביר לקבלת ההחלטה.

ערב סבב הבחירות הרביעי לכנסת וחמש שנים אחרי שהחלה חקירת השר דרעי, הציבור הישראלי רשאי לדעת סוף-סוף האם היועמ"ש סבור כי יש להעמיד לדין פלילי את דרעי בפעם השנייה בחייו, או שהתיק נגדו צריך להיסגר.

*** חזקת החפות: ההליכים החקירתיים נגד השר אריה דרעי הם בעיצומם. דרעי מכחיש את החשדות נגדו, ועומדת לו חזקת החפות.

צרו איתנו קשר *5988