האם מערכת המשפט יכולה להפוך לגבעת הקפיטול הישראלית?

ההסתערות על מוסדות השלטון בוושינגטון היא תולדה של תהליך הסתה של הנשיא טראמפ • רה"מ נתניהו חולק עם ידידו הנשיא תפיסת עולם, לפיה פקידים מנסים להדיח אותם • עד כמה זה מסכן אותנו?

דונלד טראמפ ובנימין נתניהו / צילום: רויטרס, Gripas-Yuri-ABACA
דונלד טראמפ ובנימין נתניהו / צילום: רויטרס, Gripas-Yuri-ABACA

1. ההתקפות של טראמפ מעוררות אי נוחות בישראל

כל ישראלי שהביט בהסתערות של תומכי הנשיא דונלד טראמפ על בניין הקפיטול בוושינגטון, שאל את עצמו את השאלה הכמעט בלתי נמנעת: האם זה יכול לקרות אצלנו? האם גם ישראל יכולה להתדרדר למצב שבו אזרחים יסתערו על מוסדות השלטון בזעם ובאלימות כשאלה יקבלו החלטות שלא מוצאות חן בעיניהם.? 

זו לא הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה אנחנו מביטים בעיניים כלות באירועי קיצון שקורים אצל ידידתנו הדמוקרטית הגדולה. כך קרה למשל ב-22 בנובמבר 1963, כשישראל הביטה בעיניים משתאות ולא מבינות ברצח הנשיא ג'ון קנדי בדאלאס שבטקסס על-ידי האזרח האמריקאי לי הארווי אוסוולד.

קנדי אומנם לא היה הנשיא האמריקאי הראשון שנרצח, קדמו לו ג'יימס גארפילד ב-1881, אברהם לינקולן ב-1865 וויליאם מקינלי ב-1901, אבל הוא היה הנשיא הראשון שנרצח בעידן של אחרי מלחמות העולם, בעידן של מדינת ישראל.

במשך שנים ארוכות האמנו שזה לעולם לא יקרה אצלנו, שאנחנו אחרים, שאנחנו יותר טובים. ב-4 בנובמבר 1995, האמונה שאנחנו אחרים ויותר טובים יותר התנפצה אל קרקע המציאות. יגאל עמיר, ישראלי, יהודי, שלף אקדח וירה שלושה כדורים בגופו של ראש ממשלת ישראל, יצחק רבין, ורצח אותו. מרצח רבין למדנו שלעולם אסור לנו להגיד שאצלנו זה לא יקרה לעולם.

ההסתערות של תומכי טראמפ על בניין הקפיטול בוושינגטון לא נולדה יש מאין אלא צמחה על קרקע פורייה. היא שיאו של תהליך השחתה וביזוי של הדמוקרטיה האמריקאית שקרה באמריקה בארבע השנים האחרונות.

טראמפ וראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, הם ידידים קרובים מאוד, והם חולקים לא רק חברות, אלא, כל אחד בסגנונו ובשיטותיו, גם תפיסה לפיה פקידי ממשל בכירים בגופים רבי-עוצמה מנסים להדיח אותם מהשלטון בדרכים מושחתות.

טראמפ כופר בהליך הבחירות בארה"ב וטוען כי גנבו אותן באמצעות זיופים. מאז תבוסתו בהן הוא קרא למעין להפיכה נגד המוסדות הדמוקרטיים במדינה שבראשה הוא עומד. הוא מנסה למנוע את המהלך שהוא התנאי הכי בסיסי בדמוקרטיה - חילופי שלטון כשדעת הרוב מבקשת זאת. זה באמת כמעט בלתי נתפס.

אצל נתניהו, הסכנה לשלטון מגיעה מכיוון של מוסד שלטוני אחר: בית המשפט, שאם ירשיע אותו בפלילים, ימנע בעדו להמשיך לשלוט. הוא כופר בלגיטימיות של מערכת המשפט, שהעמידה אותו לדין וטוען שהיא מושחתת.

ב-7 בנובמבר, אחרי החלטת הציבור האמריקאי להעדיף את ג'ו ביידן כנשיא על פניו, צייץ טראמפ בטוויטר: "עשרות אלפי קולות התקבלו באופן לא חוקי לאחר השעה 20:00 בערב יום הבחירות ושינו לחלוטין את התוצאות בפנסילבניה ובמדינות מפתח אחרות". טראמפ הוסיף וטען כי "מאות אלפי הצבעות לא ניתנו לפיקוח כפי שנדרש בחוק, וגם הן משנות את תוצאות הבחירות במספר מדינות... דברים רעים התרחשו בשעות הארוכות שבהן השקיפות לא הורשתה בצורה מרושעת".

המתקפה הזו של טראמפ נמשכה ורק החריפה. היא הסיתה את ההמון וכאמור הביאה להסתערות על גבעת הקפיטול שהסתיימה בהרוגים ופצועים.

נתניהו, להבדיל, התייצב בפתח משפטו הפלילי מול מצלמות הטלוויזיה ואמר: "אזרחי ישראל, מה שעומד למשפט זה הניסיון לסכל את רצון העם, להפיל אותי ואת מחנה הימין. למעלה מעשור שהשמאל לא מצליח לעשות זאת בקלפי, אז בשנים האחרונות מצאו פטנט חדש - גורמים במשטרה ובפרקליטות חברו לחבורת 'רק לא ביבי' כדי לתפור לי תיקים מופרכים והזויים". נתניהו הוסיף: "המטרה היא להפיל ראש ממשלה חזק מהימין ולהרחיקו להנהגת המדינה למשך שנים רבות".

2 הפרקליטות צריכה להקפיד על זכויות נתניהו

פתיחת חקירה נגד ראש ממשלה בישראל מחייבת את אישור היועץ המשפטי לממשלה. כשעורכי הדין בעז בן-צור ועמית חדד, סנגוריו של נתניהו, ביקשו לקבל את האישור לפתיחת החקירות נגד נתניהו, כולל פירוט המועד שבו ניתן האישור, טיב החשד שבעניינו ניתן האישור וכו', בפרקליטות די זלזלו בבקשה.

גורמים בתביעה עמם שוחחנו אחרי הגשת הבקשה היו בטוחים שהיועמ"ש אביחי מנדלבליט העביר החלטה בכתב על פתיחת החקירה, וכל מה שצריך לעשות זה לאתר אותה בתיק. אבל בחלוף הזמן התברר כי החלטה כתובה לא ניתנה, ומנדלבליט והפרקליטות נאלצו להתחיל להסביר לבית המשפט מדוע אין בידם תיעוד בכתב של אישור לפתיחת חקירה.

מנדלבליט טען כי הסכים וליווה את מהלכי הבדיקה והחקירה בתיק נתניהו, ופירט את התאריכים בהם קיבל החלטות לפתוח בבדיקות פליליות מקדימות שהתפתחו בהמשך לחקירות בעניינו של ראש הממשלה. הוא טען כי ההחלטות התקבלו בהליך עבודה סדור ומקצועי שנעשה בשיתוף עם שאר הרשויות. מנדלבליט הוסיף וטען כי החוק כלל לא מחייב הסכמה בכתב מאת היועץ המשפטי לממשלה, וכי החוק אינו דורש כי ההסכמה תינתן בפורמט מסוים.

לדברי מנדלבליט בתגובה לבית המשפט, "אפשר שהסכמה כזו תהיה מתועדת בתרשומת פנימית בלבד או בכל דרך אחרת. כאשר רוצה המחוקק לקבוע דרישת 'הסכמה' מסוג נוקשה יותר כמו 'הסכמה בכתב', הוא עושה זאת במפורש".

בל בית המשפט לא ממש השתכנע מהטענות של מנדלבליט ופסק כי "לא ניתן לראות בחלקים של המסמכים בהם נמצאת, לשיטת התביעה, ההסכמה הנדרשת, כמסמכים 'פנימיים', אשר אין למסרם, ולא די בהפניה של היועמ"ש למסמכים אלה, חלף מסירת המסמכים לידי נתניהו". לדברי השופטים, על התביעה להעביר ללא דיחוי להגנה את אותם חלקים של המסמכים בהם נמצאת, לשיטתה, הסכמת היועמ"ש.

עכשיו, לא מדובר בפעם הראשונה שבה התביעה במשפט נתניהו מסרבת להכיר בחשיבות ההקפדה היתרה בזכויותיו של הנאשם נתניהו. גם לא מדובר בפעם הראשונה שבה הפרקליטות לא מבינה את איך ההתנהלות הזו נתפסת בציבור וכמה היא עלולה להזיק לאמון הציבור בכך שהם מנהלים משפט הוגן וצודק נגד ראש הממשלה.

זה קרה, למשל, כשהתובעת ליאת בן-ארי נעדרה מחלק מהליך השימוע שנעשה לראש הממשלה עקב נסיעה לחו"ל, והיועמ"ש ופרקליט המדינה דאז, שי ניצן, לא דחו את השימוע את חזרתה לארץ. זה קרה לאחרונה גם באופן בו נוסח כתב האישום נגד נתניהו שהוביל לכך שבית המשפט אילץ את הפרקליטות לתקן אותו כדי למנוע חשש מפגיעה בזכויותיו.

נתניהו אינו נאשם רגיל. הוא נאשם רב-עוצמה שמאיים על מערכת המשפט ומעלה טענות כזב כאילו "תפרו לו תיק" באופן מושחת. זה לא אומר שהפרקליטות או היועמ"ש יכולים להתייחס לנתניהו באופן אחר מאשר לנאשם "רגיל". עליהם להקפיד על קוצו של יו"ד ביחס לזכויותיו של נתניהו, כפי שעליה לנהוג באופן הזה כלי כל נאשם או חשוד. שהרי בישראל כולם שווים בפני החוק, וזה נכון גם להחלטה להעמיד אדם לדין, וגם לאופן שבו הדין נאכף כלפיו על-ידי הרשויות. 

*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר הגשת כתב האישום נגדו, ראש הממשלה בנימין נתניהו מכחיש את המיוחס לו, לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לו חזקת החפות.

צרו איתנו קשר *5988