נבהלתם מהזינוק בגירעון? לא בטוח שיש לכם סיבה

כבר עכשיו, בוודאי כשנכנסים למערכת בחירות שבה הגירעון הוא מטרה קלה ונוחה לתקיפה, צריך להזכיר שזינוק בגירעון בזמן משבר כלכלי, בטח בתנאים הייחודיים של המשבר הנוכחי, הוא דבר מתבקש

החשב הכללי יהלי רוטנברג / צילום: דוברות משרד האוצר
החשב הכללי יהלי רוטנברג / צילום: דוברות משרד האוצר

11.7%: זה הגירעון לשנת 2020 לפי האומדן הראשוני של החשב הכללי באוצר. גירעון של 11.7%. זה נשמע המון, ובמספרים זה נשמע אפילו עוד יותר: 160.3 מיליארד שקל. זה אכן הרבה כסף. אבל למעשה, גירעון עמוק הוא בדיוק מה שניתן היה לצפות לו בשנה כמו 2020. מגפה עולמית מכריחה את הממשלות בכל העולם וגם אצלנו לסגור חלקים ניכרים מהמשק, הציבור חושש מהלא נודע ומעדיף להצטמצם, ויש צורך בסיוע משמעותי למשקי בית ועסקים כדי לעזור להם לצלוח את התקופה הזאת. ברור שהגירעון יגדל.

אם כבר, הגירעון ל-2020 קטן בהשוואה לחלק מהתחזיות, בין היתר בגלל שגביית המסים התאוששה מעט יותר מהצפוי. אבל גם כך, אפשר לצפות שהמספר הזה - מאה שישים מיליארד! - ישמש ככלי ניגוח נגד הממשלה היוצאת, וכעדות לכישלון כלכלי. אפשר לצפות, כי זו ביקורת שכבר שמענו בחודשים האחרונים: הממשלה נתנה לגירעון לצאת משליטה. אבל זו לא ביקורת רצינית במשבר כה עמוק, ובוודאי כשהעלות של גיוס חוב ממשלתי בשווקים כה נמוכה.

אפשר כמובן לבקר תוכנית כזו או אחרת של הממשלה (למשל, ההיגיון הכלכלי נטו שבהחלטה על מענקים גורפים לציבור הוא שנוי במחלוקת). יכול להיות שאפשר היה לנהל את המשבר הבריאותי טוב יותר, ולכן גם להקטין את הפגיעה הכלכלית. ואסור לשכוח גם את הגירעון המבני שאיתו נכנסנו אל 2020, עוד לפני הקורונה - זה עניין אחר שקשור בעיקר לירידה בהכנסות, והוא בהחלט תולדה של מדיניות ממשלתית. 

אבל בגדול, בהינתן עוצמת המשבר שחווה המשק, זינוק בגירעון כשלעצמו הוא לא בהכרח דבר שלילי כרגע. להפך: אם כבר, החשש צריך להיות מהפסקה מוקדמת מדי של הסיוע הממשלתי, ומחיפזון להדק את החגורה. זה למשל היה המסר העיקרי של הכלכלנית הראשית של קרן המטבע הבינלאומית, גיטה גופינת, בראיון לגלובס לאחרונה: לא להפסיע את הסיוע מוקדם מדי.

ההתאוששות מהמשבר תלויה בתמרוץ ממשלתי

זה לא רק עניין של סיוע למי שנפגעו מהמשבר. גם ההתאוששות מהמשבר תלויה בתמרוץ ממשלתי, בהשקעה שתיתן למשק עוד תנופה בחזרה לצמיחה. השבוע היו גם פוליטיקאים שאמרן את זה בפה מלא, אם כי מהצד השני של האוקיינוס. ג'ו ביידן, הנשיא הנכנס בארה"ב, הסביר ש"כל הכלכלנים הרציניים חושבים שאנחנו צריכים להשקיע בהוצאה גירעונית על מנת ליצור צמיחה כלכלית. אם אנחנו לא נפעל עכשיו, המצב יהיה הרבה יותר גרוע, ויהיה קשה יותר לצאת מהבור אחר כך". 

יש כמובן לא מעט הבדלים מהותיים בין ישראל לארה"ב: הקורונה פוגעת באמריקה קשה יותר, מבצע החיסונים מתנהל שם לאט יותר, וישראל הבטיחה מראש אופק ארוך יותר לתוכנית הסיוע שלה. ומעבר לכך, הדולר הוא מטבע הרזרבה העולמי, להבדיל מהשקל, מה שמקנה לאמריקה יד חופשית יותר: לארצות הברית קל יותר לגייס הון בשווקים, ובמיוחד בזמן משבר. 

אבל אחרי כל זה, יש עוד הבדל. ארצות הברית, כולל הדמוקרטים שהיו אז בשלטון, נכוותה מהדגש על הגירעון בשנים שאחרי המשבר הפיננסי ב-2008, שלא היכה בישראל באותה מידה. הנכונות להמשיך ולהוציא עכשיו היא בין היתר לקח מאז, ומהשנים הארוכות שנדרשו לשוק העבודה האמריקאי להשתקם מהמשבר. ואותו הלקח נלמד גם באירופה, אפילו ביתר שאת.

כרגע, כשאנחנו עדיין בעיצומו של המשבר, אף אחד לא מדבר על צמצום הוצאות או על הטלת מסים חדשים בחודשים הקרובים. הדיון על מסגרת התקציב, על יעדי ההוצאה והגירעון (לשנה הזאת ולשנה הבאה), כל אלה יתקיימו ממילא רק בהמשך השנה, כשתקום ממשלה מחדש. אבל כבר עכשיו, בוודאי כשנכנסים למערכת בחירות שבה הגירעון הוא מטרה קלה ונוחה לתקיפה, צריך להזכיר שזינוק בגירעון בזמן משבר כלכלי, בטח בתנאים הייחודיים של המשבר הנוכחי, הוא דבר מתבקש.

צרו איתנו קשר *5988