גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העליון: קניון אינו יכול לגלגל את עלות הארנונה על השטחים הציבוריים לשוכרי החנויות

בפסק דין עקרוני, בעל השלכות בנוגע לחבות הארנונה של קניונים רבים בארץ, קובע העליון כי החייב בארנונה בגין שטחים ציבוריים בקניון היא חברת הניהול של הקניון ולא השוכרים, גם אם אלה הסכימו לקחת עליהם את החיוב האמור במסגרת החוזים מול חברת הקניון

קניון עופר רמת אביב / צילום: כדיה לוי
קניון עופר רמת אביב / צילום: כדיה לוי

האם יכולה חברת ניהול של קניון להותיר בידיה את השליטה המלאה בשטחים הציבוריים של הקניון, אך להשתחרר כלפי הרשות המקומית מהחבות בארנונה בגין השטחים הללו באמצעות העברתה באופן הסכמי לשוכרי החנויות? בית המשפט העליון השיב על שאלה זו בשלילה.

מדובר בהכרעה עקרונית בעלת השלכות בנוגע לחבות הארנונה של קניונים רבים בארץ, ולפיה החייב בארנונה בגין שטחים ציבוריים בקניון היא חברת הניהול ולא השוכרים - החנויות, גם אם אלה הסכימו לקחת עליהם את החיוב האמור במסגרת החוזים מול חברת הקניון. בפסק הדין נקבע כי לפי דיני הארנונה, בעלי החנויות אשר השטחים הציבוריים לא נמסרו לחזקתם הלכה למעשה והם לא יכולים לעשות שימוש כרצונם בשטחים הציבוריים, אינם המחזיקים בשטחים אלה, ויש לראות בחברת הניהול ככזו אשר לה הזיקה הקרובה ביותר לנכס ועליה חלה החובה בתשלום הארנונה בגינם. עוד נקבע כי ההסדר החוזי הנהוג בין בעלי הקניון לבין החנויות, לפיו הארנונה תחול על החנויות, אינו יכול לגבור על החוק.

הדיון שהגיע אל פתחו של בית המשפט העליון נסב סביב סוגיית החיוב בארנונה בגין השטחים הציבוריים של המרכז המסחרי "קניון רמת אביב" בתל אביב-יפו, הפועל במתכונת של השכרת שטחים לעסקים הפועלים בו. בחוזי השכירות נקבע כי כל שוכר יישא במהלכה של תקופת השכירות גם בחיובי מסים והיטלים (לרבות ארנונה) לא רק בגין שטח המושכר עצמו, אלא גם בשיעור של תוספת 25% מאותו שטח בגין השטחים הציבוריים (סעיף שמכונה בחוזים "העמסה"). בהמשך לכך, מובהר כי "למניעת ספקות, אין בעריכת תחשיב ההעמסה כדי להקנות לשוכר זכויות כלשהן בשטחים הציבוריים".

ראשיתה של המחלוקת בין הצדדים בחיוב הארנונה ששלח מנהל הארנונה בעריית ת"א לחברת קניון רמת אביב, המנהלת את הקניון, בגין השטחים הציבוריים בקניון. ככלל, עמדתו של מנהל הארנונה הייתה שההסכמה בין הצדדים יפה במערכת היחסים הפנימית ביניהם, אך אינה מחייבת את העירייה, ולפיכך החיוב בארנונה בגין השטחים הציבוריים אמור לחול על המחזיק בנכס הלכה למעשה. לשיטתו, המחזיק הוא בעל הזיקה הקרובה ביותר לשטחים שבמחלוקת - הקניון במקרה זה. שוכרי החנויות אמורים לחוב, כך נטען, רק בגין שטחי הנכסים המושכרים עצמם.

מנגד, טענתה הבסיסית של חברת קניון רמת אביב הייתה שאין לחייבה בתשלום ארנונה בגין השטחים הציבוריים בקניון וסירובו של מנהל הארנונה לרשום את השוכרים כמחזיקים בשטחים הציבוריים בהתאם לחוזים נעשה בחוסר סמכות.

הצדדים ניהלו הליכים רבים סביב המחלוקת בהם ערר שהגישה חברת הקניון לוועדת הערר לענייני ארנונה כללית שליד עיריית ת"א אשר נדחה ביולי 2018. ועדת הערר קבעה כי יש לרשום את חברת הקניון כמחזיקה בשטחים הציבוריים בהתחשב בכך שהיא בעלת הזיקה הקרובה ביותר אליהם. חברת הקניון ערערה על החלטה זו והפעם המחוזי צידד בעמדת החברה, וקבע כי אין מקום להתערבותה של הרשות המקומית ברישום המחזיק לצרכי ארנונה, בנסיבות שבהן הוסכמה בין הצדדים זהותו של הנושא בתשלומים ושאלו משתלמים כסדרם. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי גם אם קיים שיקול-דעת למנהל הארנונה בעיריית לסרב לרשום מחזיק בנכס במקרים מעין אלו, הרי שהוא "מצומצם ביותר". עוד נקבע כי מסקנה זו אף מתיישבת עם הדרך הקבועה בדין למסירתן של הודעות לעירייה בעניינם של מי שהחלו להחזיק בנכס או חדלו מלהחזיק בו.

בית המשפט המחוזי לא התערב בקביעתה של ועדת הערר לפיה למשיבה הזיקה הקרובה ביותר לשטחים הציבוריים, אולם הוסיף כי בחינה אובייקטיבית זו רלוונטית רק מקום שבו מספר מחזיקים אפשריים בנכס כופרים בחבותם לשלם ארנונה (כלומר, כאשר אין בנמצא גורם המגדיר עצמו כמחזיק בנכס).

נקודת המוצא היא זיהויו של החייב

עיריית תל אביב לא ויתרה והגישה לבית המשפט העליון בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי - והפעם הערעור התקבל, ואף הוביל להלכה עקרונית לפיה חברת ניהול של קניון אינה יכולה להעביר את חיוב הארנונה המוטל עליה בגין שטחים ציבוריים בקניון לידי שוכרי החנויות.

במסגרת הערעור טענה העירייה כי הקביעה של בית המשפט המחוזי שבכוחה של הסכמה חוזית להגדיר לבדה מי ייחשב כמחזיק בנכס לצרכי ארנונה סותרת את הדין הקיים והיא בעלת השפעה מכרעת על דיני הארנונה בכללותם. עוד נטען כי קיים קושי במצב שבו השוכרים ישיגו על חיובם בארנונה כמחזיקים בשטחים הציבוריים, וטענותיהם יידונו על-ידי מוטבים שונים.

בנוסף טענה העירייה כי קביעותיו של בית המשפט המחוזי אינן מתיישבות עם סעיף 8(א) הקובע כי ארנונה תשולם בידי המחזיק בנכס. לטענת מנהל הארנונה בעירייה, להסכמות שאליהן הגיעו צדדים עסקיים עשויה להיות השפעה בעת בחינת זהותו של בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס, אולם אין להלום שהן עצמן ייצרו חבות במס. מהבחינה המעשית נטען כי מתן הבכורה להסכמת הצדדים, במנותק מקיומה של זיקה כלשהי לנכס, אף עלול להוביל לשימוש לרעה בפטורים ובהנחות הניתנות בגביית הארנונה.

לאחר ששמעו את טיעוני הצדדים המליצו השופטים דפנה ברק-ארז, דוד מינץ ועופר גרוסקופף, לחברת הקניון להסכים לקבלת הערעור - והחברה הסכימה. בנסיבות, לא נדרשה עוד התייחסות מפורטת לכל שלבי ההליך אך השופטים בחרו לפרסם פסק דין הכולל את עיקרי הדברים "בשל ההיבטים העקרוניים שעוררה ההתדיינות וחשיבותה הפוטנציאלית למקרים אחרים".

השופטת ברק-ארז ציינה כי נקודת המוצא לדיון בתיק היא שזיהויו של החייב בתשלום חובה נקבע בדין, ואינו נושא להסכמות חוזיות. בעניין זה כבר נקבע על-ידי בית המשפט העליון כי "סעיף 1 לחוק יסוד: משק המדינה מורה כי תשלומי חובה לא יוטלו, ושיעוריהם לא ישונו, אלא בחוק או על-פיו. משמעות הדבר היא כי הוראות החוק באשר לתשלומי חובה - התנאים להטלתם, שיעוריהם, וכל כיוצא באלה - הן הוראות בעלות אופי קוגנטי, והאיסור לסטות מהן נושא אופי של עיקרון יסוד בעל מעמד-על... הסכמת הנישום לשאת בתשלום חובה שלא על-פי דין אינה בעלת תוקף משפטי, ואין בה כדי להכשיר סטייה מעיקרון-העל כי תשלום חובה לא יוטל אלא מכוח חוק".

צדדים אינם יכולים להעביר הלאה את תשלום החוב

"כך גם בתחום דיני הארנונה", כתבה השופטת ברק-ארז. "על-פי הדין, בתשלום הארנונה חייב המחזיק בנכס... בפסיקתו של בית משפט זה נקבע זה מכבר כי המבחן לזיהויו של מחזיק הוא 'מבחן הזיקה הקרובה ביותר לנכס'. במסגרת זו ניתן משקל בכורה לאותן זיקות המשקפות שימוש בנכס והנאה מהשירותים שמספקת הרשות. בכך מתחיל ומסתיים הדיון בשאלה מיהו החייב שהוא בעל דברה של הרשות".

עוד צוין בפסק הדין כי למעשה, חברת הקניון לא הצביעה על כל עיגון חוקי לאפשרות להמחות את החיוב במס לאחר. "ואמנם, עיגון כזה לא קיים. הוא אינו מתיישב עם המסגרת הסטטוטורית. אין לו אף מקבילה במשפט הפרטי", כתבה ברק-ארז, והוסיפה כי "עיקרון כללי זה נתמך גם בהיבטים מעשיים. צדדים אינם יכולים להעביר הלאה את תשלום החוב. אילו היו עושים כן הדבר היה עלול להעביר את נטל התשלום אל כתפיו של מי שהרשות תתקשה בגבייה ממנו. כמו כן, הכרה באפשרות כזו הייתה עלולה להוביל, כמו במקרה דנן, לעלויות גבייה הנובעות מפיצול של החבות, תוצאה שאינה מתיישבת עם התכלית החקיקתית החותרת לייעל את הליך הגבייה מצדה של הרשות המקומית.

השופטת מציינת עוד כי "לא למותר להזכיר כי במקרה דנן מדובר בשטחים הציבוריים של הקניון המתוחזקים ומוחזקים על-ידי הנהלת הקניון - ולא בשטחים שנמסרו לחזקתם של שוכרי החנויות הלכה למעשה. מטענות הצדדים ניתן ללמוד כי לחנויות לא הוקצה שטח כלשהו בשטחים הציבוריים בו הן יכולות לעשות שימוש כרצונן, אלא שמדובר בחלוקה חשבונאית של סך השטחים הציבוריים בין כלל החנויות, כך שכל חנות נושאת בחלק יחסי מעלויות הארנונה בגין כלל השטיחים הציבוריים. כאמור, החזקה בפועל בכלל השטחים הציבוריים הייתה ונותרה של הקניון. לכך נודעת חשיבות בענייננו, שכן משמעות הדברים היא כי אין מדובר בשטח שניתן לומר בדרך פרשנית כי החנויות 'מחזיקות' בו - בהתאם ל'מבחן הזיקה הקרובה ביותר לנכס'".

השופטת ציינה כי בשים לב להסכמת חברת הקניון לקבלת הערעור "ולתרומתה של ההתדיינות להבהרת הפן העקרוני של הדברים", החברה תישא בהוצאות מופחתות בסך של 5,000 שקל בלבד לטובת העירייה.

ניצחון לעיריית תל אביב

מזה שנים עיריית תל אביב מנהלת מאבק נגד חקיקה היסטורית אשר מונעת ממנה לגבות ארנונה על שטחים ציבוריים משותפים.

פסק הדין רושם לה ניצחון בכל הקשור לשטחים משותפים בקניון. על-פי פסק הדין חברת הניהול היא המחזיקה בשטחים הציבוריים ומכאן שלא ניתן לראות בהם שטחים משותפים הפטורים מארנונה.

לדברי עו"ד ירון נדם, בעל משרד המתמחה במיסוי מוניציפלי, מדובר בניצחון משמעותי לעיריית תל אביב. "לכאורה, עיריית תל אביב אמורה הייתה להיות אדישה לזהות החייב - החנות או חברת הניהול אך זו בחרה לנהל הליכים עד לערכאה האחרונה. מזה שנים עיריית תל אביב מנהלת מאבק נגד חקיקה היסטורית אשר מונעת ממנה לגבות ארנונה על שטחים ציבוריים משותפים. פסק הדין רושם לה ניצחון בכל הקשור לשטחים משותפים בקניון".

להערכת עו"ד נדם, "רשויות מקומיות יצטרכו לערוך מחדש את שומות הארנונה בקניונים באופן בו החיוב הנדרש מבעלי החנויות ייעשה רק בגין השטח העיקרי (שטח החנות) ללא העמסה, וכי החיוב בארנונה בגין כל יתר השטחים הציבוריים, יחול על חברת הניהול".

לדבריו, "להבדיל מעיריית תל אביב, אצל מרבית הרשויות המקומיות חלה חובת תשלום גם על השטחים הציבוריים אך בהתאם להוראות הדין אלה היו צריכות לקבוע שיעורים מופחתים עבור שטחים משותפים מועמסים וכעת כאשר אלו מוטלים על חברת הניהול והם אינם עוד בגדר שטחים משותפים - הרשות המקומית תוכל לגבות בגינם ארנונה מלאה".

ירון נדם / צילום: טל צבר

השוכרים בקניונים יפגעו - פסק הדין רצה לברך ויצא מקלל

עם זאת, עו"ד ירון נדם  מזכיר כי הסכמי השכירות בקניונים מקימים חובה חוזית "המגלגלת" את החיוב חזרה אליהם, ובמקרים מסוימים כאשר דמי הניהול קבועים בשיטת עלויות (cost+), הארנונה תגדל בשיעור גבוה יותר מזה ששולם עד כה. "המשמעות האופרטיבית היא שחברת הניהול עשויה לגלגל את העלות הנוספת על השוכרים. לא מן נמנע גם כי משמעות זו תחול גם על שטחים ציבוריים בבנייני משרדים ומבנים מסחריים אחרים", אומר נדם.

לסיכום, אומר עו"ד ירון נדם, "שוב אנו נתקלים בפסק דין שמבקש לעשות לכאורה צדק אך 'רצה לברך ויצא מקלל' והוא יביא להתעשרות הרשויות המקומיות על חשבון בעלי העסקים. והס גם להזכיר כי אנו מצויים בתקופה מיוחדת בה גם הקניונים וגם החנויות מצויות במשבר עמוק וכי פסק דין מעין זה, מרע את מצבם".

עוד כתבות

הכניסה לבונדסטאג, הפרלמנט הגרמני בברלין / צילום: Associated Press, Michael Sohn

כתב אישום בגרמניה: מרגל העביר למוסקבה תוכניות בניין הבונדסטאג

לפי כתב האישום, עובד מדינה ממוצא גרמני העביר תוכניות הבנייה ושרטוטים טכנים של בניין הבונדסטאג למפעילו בשירות המודיעין הצבאי הרוסי בברלין ● המואשם היה קצין לשעבר בצבא המזרח גרמני ולפי החשד גם שימש כמודיע וכמפעיל בעבור משטרת ביטחון הפנים המזרח-גרמנית - השטאזי

חברי הליכוד ממתינים לתוצאות הבחירות במועד א' / צילום: שלומי יוסף

מטה טוהר הבחירות של הליכוד גבה תשלום בניגוד לחוק מחברי ועדת הקלפיות מטעמו

במסמכים שהועברו לאחראים על גיוס צעירים לעבודה ביום הבחירות כחברי ועדת קלפי מטעם הליכוד, נכתב כי מי שמעוניין לעבוד כמפקח על הבחירות יצטרך לשלם 100 שקל למפלגה, בנוסף לתשלום דמי התפקדות ● מהליכוד נמסר: "מדובר באי-הבנה שתוקנה"

רוברט אנטוקול מנכ"ל ומייסד פלייטיקה. / צילום: יח"צ אוהד רומנו

הכנסותיה של פלייטיקה חצו לראשונה את רף ה-2 מיליארד דולר ב-2020

ה-EBITDA המתואם עלה מ-712.1 מיליון דולר ב-2019 ל-941.6 מיליון דולר ב-2020, אך לשנה הנוכחית החברה צופה כי ה-EBITDA צפוי לרדת ● רוברט אנטוקול, מנכ"ל פלייטיקה: "לפלייטיקה הייתה שנת מדהימה של צמיחה והישגים בשנת 2020, שהגיעה לשיאה בהנפקה הציבורית המצליחה שלנו בינואר 2021"

בורסת הונג קונג / צילום: Kin Cheung, AP

אחרי הנפילות בוול סטריט: גם בורסות אסיה נופלות ב-2% ויותר

הניקיי יורד ב-3.58%, השנחאי והשנזן ב-2.13% ו-1.98%, ומדד הונג קונג ב-2.95% ● הירידה הייתה בצל העלייה בתשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב ● בורסות וול סטריט ננעלו באדום בוהק: הנאסד"ק נפל ב-3.5%, ה-S&O 500 צנח בכ-2.5%, הדאו ירד ב-1.75%

חניון רובוטי ברמת גן / צילום: איל יצהר

תמ”א 38: חניון רובוטי ייבנה גם ללא הסכמה של הדיירים

המפקחת על המקרקעין ברחובות קבעה כי החניון ייבנה למרות ההתנגדות של בעלות הדירה בקומת הקרקע

אמיר ברמלי - רוביקון ביזנס גרופ / צילום: תמר מצפי

הונאת משקיעים: יש עוד "אמיר ברמלים" בחוץ – חפשו אותם

אמיר ברמלי מצטרף לשורה ארוכה מדי של אנשי עסקים שהורשעו בהונאת משקיעים ● אם צורת החשיבה ודפוסי הפעולה של גורמי האכיפה לא תשתנה, הרשימה תוסיף להתמלא ברמאים שמותירים מאחוריהם שובל של משפחות הרוסות

בריאן ארמסטרונג, מנכ"ל Coinbase / צילום: מתוך ערוץ TechCrunch ביוטיוב

בורסת הקריפטו קוינבייס עומדת להיסחר בנאסד"ק באמצעות רישום ישיר

ברישום הישיר של מניותיה למסחר, שווי השוק של Coinbase עשוי להיות מוערך ביותר מ-100 מיליארד דולר ● לפי הדיווח של החברה לרשות ני"ע האמריקאית, מרבית הכנסותיה מגיעות ממסחר במטבעות ביטקוין או את'ריום בפלטפורמה שלה

הרמטכ"ל אביב כוכבי / צילום: דובר צה"ל

משרד הביטחון וצה"ל בחרו: זה מסוק התובלה החדש של חיל האוויר

גנץ קיבל היום את המלצת הרמטכ"ל ומנכ"ל משרד הביטחון לבחור במסוק CH53K מתוצרת "לוקהיד מרטין" ● המסוק החדש יחליף את מסוקי היסעור שמשמשים את חיל האוויר מאז סוף שנות ה-60 ● שווי עסקת הרכישה של יותר מ-20 מסוקים חדשים יגיע לכשני מיליארד דולר

בני גנץ / צילום: אלעד מלכה

בני גנץ: "אספקת חיסונים למדינות זרות לא הועלתה מעולם לדיון"

שר הביטחון דורש לעצור העברת חיסונים למדינות זרות עד שהקבינט המדיני-ביטחוני ידון בנושא ● "האמירה לפיה הצטברה כמות חיסונים שלא נעשה בה שימוש', בעוד שמרבית האוכלוסייה בישראל טרם התחסנה בחיסון השני, הנה שקרית"

אמיר ברמלי בבית המשפט / צילום: איל יצהר

10 שנות מאסר נגזרו על אמיר ברמלי בגין הונאת משקיעים בהיקף של 340 מיליון שקל

ברמלי, מייסד ומנהל קבוצת רוביקון וקרן קלע, הורשע באחת מפרשות ההונאה החמורות שהיו בישראל ● הפרקליטות, שביקשה להטיל עליו מאסר מינימלי של 16 שנים, הודיעה כי "תלמד את פסק הדין" ● אחד מקורבנותיו של ברמלי: "בהתחשב בזה שהוא הרס לאנשים את החיים, הוא יצא בזול"

שוטר מפקח על עמידה בתקנות הקרורונה במחסום משטרתי / צילום: דוברות משטרת ישראל

ישראל נכנסת לסגר לילי: כל מה שצריך לדעת

בניסיון למנוע את עליית התחלואה בחג הפורים, ישראל נכנסת לעוצר לילי החל מיום חמישי ועד שבת, מהשעה 20:30 ועד 5:00 בבוקר שלמחרת ● מה אסור ומה בכל זאת יהיה פתוח? ● גלובס עושה סדר

ג'ף בזוס / צילום: Reuters, Clodagh Kilcoyne

בזוס יעשה רילוקיישן? התוכנית להטיל מס עושר מאיימת על המיליארדרים של אמריקה

מחוקקים במדינה דנים בהצעת חוק להטיל מס של 1% על הונם של מיליארדרים ● המיליארדים שגרים בוושינגטון, בהם ג'ף בזוס וביל גייטס, שווים יותר מעשירי כל המדינות בארה"ב ● אם החוק יעבור, בזוס לדוגמה ייאלץ לשלם מס בגובה של כ-2 מיליארד דולר וגייטס 1.24 מיליארד

סופרמרקט יוחננוף - קרית עקרון / צילום: תמר מצפי

כיצד נעלמה האינפלציה מהעולם כנגד כל הסיכויים, ומתי - אם בכלל - היא תחזור

למרות הזרמות הכספים המסיביות לכלכלות העולם בעשור האחרון, האינפלציה נותרת נמוכה מאוד, למעשה בניגוד למה שניתן לצפות מחוקי הכלכלה • מדוע האינפלציה אינה מרימה ראש, מהן הציפיות של השווקים בעניין ומה הבנקים המרכזיים בעולם רוצים שיקרה

שדה התעופה ריק לאחר שנסגר הרמטית / צילום: Associated Press, Oded Balilty

בעקבות עתירות אזרחים: ב-4 במרץ יתקיים דיון בבג"ץ נגד סגירת השמיים

הרכב שופטים ידון במספר עתירות שאוחדו ואשר טוענות כי המדינה מפרה את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו כשהיא לא מתירה לאזרחים ישראלים לשוב לביתם ● עד כה, אלפים לא קיבלו אישור כניסה לישראל, או שלא הגישו בקשה לוועדת החריגים משום שאין להם עילה הנמנית על הקריטריונים

איציק צלף,לימור שמרלינג,ניר פייברג,נעמה מטרסו / צילום: איל יצהר

"ישראל צריכה ליישר קו עם הרגולציה המקובלת בעולם"

כך אמר עו"ד ניר פיירברג בפאנל "על פרטיות ואבטחת מידע - בין הרגולציה לטכנולוגיה"  במסגרת כנס הסייבר 2.0 של גלובס ● עו"ד נעמה מטרסו: "בישראל, היכולת של הרשות להגנת הפרטיות להטיל קנסות כבדים מאוד מוגבלת, וגם היכולת לאכוף מוגבלת"

מטמנה בישראל. "צריך לצמצם הטמנה - אבל אני מעדיף את החסה שלי נטולת דיאוקסינים" / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

הזפת בחופים הכניסה את בעיית איכות הסביבה הביתה: כולנו משלמים את מחיר הזיהום

כתם הזפת חשף שאנחנו חיים בתוך מציאות מאוד מאוד מטונפת ● הגיע הזמן לדבר על מצב הסביבה בישראל ולא רק על פגעי המשבר האקולוגי בעולם

אלדד וינברג / צילום: איל יצהר

"לעשות תוכן וידאו בכמויות דורש התמחות. משרדי פרסום לא יכולים לעשות את זה"

אחרי 20 שנה בצמרת ענף הפרסום והמדיה, פונה הפרסומאי ואיש הדיגיטל אלדד וינברג אל הדור הבא של התוכן למותגים בווידאו ● בשיחה עם גלובס הוא מספר מדוע החליט להקים את סוכנות Fire TLV, למה מותגים צריכים להכיר את טיקטוק, ומה מפספסים המפרסמים

דונלד טראמפ / צילום: Associated Press, Gerald Herbert

אחרי 10 שנות מאבקים משפטיים: החזרי המס של טראמפ הגיעו לידי התובע הכללי של מנהטן

לאחר שבית המשפט העליון דחה את ניסיון טראמפ למנוע את המהלך, סיירוס ואנס ג'וניור קיבל לרשותו מיליוני דפי החזרי מס ומסמכים נוספים של הנשיא לשעבר ● התובע הכללי מעוניין לחקור את טראמפ, בין השאר, בגין הונאות מס

ספרייה ציבורית / אילוסטרציה: Shutterstock

תביעות שונות, טענות זהות: המקרה המוזר של התובע הייצוגי הסדרתי

אדם לקוי ראייה רצה לארגן מפגש לאנשים עם מוגבלויות בספרייה ציבורית, אך לא יכול לעשות זאת בשל היעדר מידע על התאמות הנגישות במקום • טענה זו נשלחה לעשרות רשויות ע"י עו"ד מוחמד ספורי, כהתראה לפני תביעה • זכרון יעקב החליטה להשיב מלחמה: "סיפור מומצא"

אמיר גיא / צילום: איליה מלינקוב

אמיר גיא וחברת פייבר רוצים לשנות את המודל הכלכלי של תעשיית הפרסום

אמיר גיא, מנכ"ל משותף ומבעלי משרד הפרסום אדלר חומסקי, הודיע כי הוא עוזב, ומקים יחד עם חברת פייבר פלטפורמה לענף הפרסום ● האם היא תשפיע על הענף כפי שהושפע עולם העיצוב? ואיך יישמר הקשר הבינאישי, שלו השפעה מכרעת על התהליך היצירתי?