בין תחרות לחדשנות: יש להבטיח שכל פלטפורמות התשלומים יהיו פתוחות

לאחרונה אנחנו שומעים יותר ויותר ביקורת על הארנק הדיגיטלי, על אפליקציות תשלומים ועל יחסי הגומלין ביניהם • על המדינה לדאוג שלכלל כרטיסי האשראי תהיה גישה לארנקים השונים מחד, ולכל הארנקים גישה לכל סמארטפון, מאידך • ככה עושים תחרות

ארנק דיגיטלי / צילום: shutterstock
ארנק דיגיטלי / צילום: shutterstock

מאמר זה עוסק באפליקציות התשלומים והשפעותיהן על התנהגות צרכנית ועל תחרות. הקורא את העובדות נכוחה ייווכח לדעת כי השקת ארנק דיגיטלי על ידי בנק הפועלים היא פעולה המעודדת תחרות וחדשנות, וכי התלונות כנגד הארנק הן תוצאה של חוסר הבנה במקרה הטוב או אינטרסים תחרותיים במקרה האחר.

לפני כחמש שנים השיק בנק הפועלים את אפליקציית התשלומים "ביט". אפליקציה חדשנית באותם ימים בארץ שאפשרה העברת כספים מאדם לאדם. הגם שלא הייתה האפליקציה הראשונה להעברת כסף (אפליקציית פייבוקס, שנרכשה בהמשך על ידי בנק דיסקונט, קדמה לה) ביט הפכה לאפליקציה נפוצה ביותר. זאת, מכיוון שהיא נוחה לתפעול, ידידותית למשתמש וחדשנית.

השימוש בביט אינו כרוך בתשלום והאפליקציה הינה פתוחה ומאפשרת לכל מחזיק כרטיס אשראי, מכל סוג שהוא, להשתמש בה. כל שצריך לעשות על מנת להשתמש באפליקציה להעברת כספים הוא להוריד אותה למכשיר הסמארטפון, להזין את פרטי כרטיס האשראי  ואז להעביר אל כל איש קשר את הסכום המבוקש עד תקרה של 3,600 שקל להעברה חד פעמית. הנמען מקבל הודעה על גבי מכשיר הסמארטפון שלו, ומכאן קלה הדרך לקבלת הכסף בחשבון הבנק שלו גם אם אינו משתמש קבוע בביט. על מנת לקבל כסף יש להזין מספר חשבון לזיכוי.  

תלונות על ניצול הכוח המונופוליסטי

בשנים האחרונות התפתחו ברחבי העולם אפליקציות תשלומים מתקדמות יותר הנקראות ארנק דיגיטלי. הארנק מאפשר לשלם בקופות בתי העסק על ידי הצמדת מכשיר הסמארטפון למסוף ייעודי ללא כל מגע. כרטיס האשראי של הלקוח מחויב כמו בעבר, אך אין כל צורך לשאת אותו ולהציגו בבית העסק. על פי הנחיית בנק ישראל, מוצבים מסופים חדשניים אלה, הפועלים בתקן EMV, ברוב בתי העסק והמהלך יושלם עד למחצית 2022.

ההבדל בין הארנק הדיגיטלי לבין האפליקציות הראשוניות יותר (ביט לדוגמה) הוא שלצורך הפעלת הארנק יש לקבל את הסכמת המנפיק של כרטיס האשראי, בנק או חברת כרטיסי אשראי.

בנק הפועלים בהנהלת דב קוטלר רצה כמובן לאפשר לכל משתמשי ביט להשתמש בו כארנק דיגיטלי. הוא פנה למנפיקים השונים לאפשר זאת, אך חלקם לא השיבו לפנייה או שהשיבו בשלילה. מן הסתם המנפיקים מעוניינים לחסום את התחרות של ביט עם ארנק דיגיטלי שיהיה בבעלותם ואותו ינפיקו ללקוחותיהם.

משנוכח כי אינו מקבל את הסכמת המנפיקים ועל מנת שלקוחותיו לא ייפגעו , פנה בנק הפועלים לחברות האשראי בבקשה שינפיקו למשתמשי ביט כרטיס אשראי חוץ-בנקאי חדש, כרטיס שיתמוך בארנק הדיגיטלי של ביט. חברת כ.א.ל הנמצאת בבעלות בנק דיסקונט והבנק הבינלאומי, נענתה לאתגר ונחתם עימה הסכם להנפקת כרטיס אשראי חוץ בנקאי חדש - ביטקארד.

בעקבות הודעת בנק הפועלים על הגעתו להסכם עם חברת כ.א.ל, הנמצאת כאמור בבעלות בנקים מתחרים, היו שהלינו ומיהרו להזדעק על כך שבנק הפועלים מנצל, רחמנא ליצלן, את עובדת היותו "מונופול " בשוק אפליקציות העברות הכספים. וזאת, כדי לסכל תחרות בשוק האשראי.

צמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות

במה דברים אמורים? לפני כארבע שנים, חוקקה הכנסת את החוק להגברת תחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות. עיקרי החוק היו מכירת לאומי קארד וישראכרט ,חברות כרטיסי האשראי של בנק לאומי ושל בנק הפועלים.

עוד נקבע כי האשראי הניתן למחזיקי כרטיסי אשראי שהונפקו על ידי שני הבנקים הגדולים יופחת ב 50% לעומת ההיקף שהיה ב-2015 לתקופה שתסתיים בשנת 2024. כל זאת כדי לפתח את התחרות בתחום האשראי בין הבנקים לבין חברות כרטיסי האשראי.

בנק הפועלים פעל על פי המתבקש בחוק, מכר כנדרש את חברת ישראכרט וצמצם את מסגרות האשראי על גבי כרטיסי האשראי ב-50%.

המהלך של בנק הפועלים למען משתמשי אפליקציית ביט תואם לחלוטין את החוק להגברת התחרותיות וצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות. המהלך אינו מחליש את חברות כרטיסי האשראי אלא מחזקן.

ראשית, בכל הקשור לביטקארד: זהו כרטיס חוץ-בנקאי. כרטיס זה יונפק ללקוחות ביט על ידי חברת כ.א.ל. כלומר, כתחרות לאשראי שניתן על ידי בנק הפועלים. "סיכוני הלקוח" בכרטיס זה הם של חברת האשראי.

שנית, הארנק הדיגיטלי ביט של בנק הפועלים הוא ארנק פתוח. כל בעלי כרטיס האשראי, מכל סוג שהוא, יוכלו לעשות בו שימוש. בתנאי, כמובן, שחברת כרטיסי האשראי שלהם או הבנק שהנפיק להם את הכרטיס לא יחסמו את האפשרות. הארנק הדיגיטלי ביט מאפשר לכל הבנקים המתחרים ולכל חברות האשראי ליהנות מהעמלות של משתמשי ביט.

ניסיון לחסום קידמה טכנולוגית

במקביל לפיתוח הארנק הדיגיטלי של בנק הפועלים נודע, אך לאחרונה, על מיזמים נוספים של ארנקים חדשים. השניים הבולטים האחרונים הם של שופרסל יחד עם בנק דיסקונט ושל רמי לוי.

גם חברת אפל עומדת להפעיל בחודש הבא בישראל את הארנק האלקטרוני שלה הנקרא "אפל פיי". אולם בהבדל גדול מאוד - אפל כלל אינה מתכוונת לאשר לבעלי מכשירי סמארטפון מתוצרתה להשתמש בארנקים אלקטרונים, זולת הארנק שלה. כלומר, כ-25% ממחזיקי מכשירי הסלולר לא יוכלו לעשות שימוש בארנק דיגיטלי שאינו אפל פיי.

הגורמים שיצאו, לאחרונה, נגד המהלך של בנק הפועלים מבקשים לחסום קידמה טכנולוגית; לנתק משתמשים מרוצים מאפליקציית ביט; להותיר אותם עם טכנולוגיה נחותה; ולאלץ אותם לעבור למתחרים שהם עצמם בין המלינים; או אפילו לדחוק אותם לאפליקציות בינלאומיות שאינן משלמות מסים בישראל.

לא בכדי הודיעה רשות התחרות לאחרונה כי אינה מתכוונת לעמוד בדרכו של בנק הפועלים. מומחי הרשות, שטובת התחרות והצרכן בראש מעייניהם, הגיעו למסקנה שהתחרות בשוק הארנקים הדיגיטליים תלך ותגדל, וכי מניעת גורם חשוב כמו ביט מלהתחרות, תפגע בכלל הצרכנים.

על המדינה להבטיח שכל הפלטפורמות השונות יהיו פתוחות. כלומר, לוודא שכל הארנקים הדיגיטליים לסוגיהם ישרתו את כל כרטיסי האשראי, וכן להבטיח שכל מכשירי הסמארטפון יהיו פתוחים לכל הארנקים הדיגיטליים השונים. וזאת, על מנת שהצרכן יוכל לבחור את מה שטוב עבורו. כך עושים תחרות.

גילוי מלא: הכותב משמש כיועץ לבנק הפועלים בנושא אפליקציות התשלומים.

צרו איתנו קשר *5988