מהאחים דיין ועד קובי מימון: סכסוכי המשפחה שהופכים לחקירות מס

במסגרת סכסוכי משפחה רבים נחשפים הקרביים הכלכליים של הצדדים לסכסוך, ולעתים הם מתגלגלים מבתי המשפט לענייני משפחה למסדרונות רשות המסים • מה קורה כשהעלמות מס סודיות עולות על הרדאר?

האחים דיין וקובי מימון. סכסוכים מתגלגלים מבתי המשפט לענייני משפחה לרשות המסים / איור: גיל ג'יבלי
האחים דיין וקובי מימון. סכסוכים מתגלגלים מבתי המשפט לענייני משפחה לרשות המסים / איור: גיל ג'יבלי

פרשת העלמות המס לכאורה של האחים איציק ואמיר דיין שכיכבה בתחילת השנה בכותרות - עם מעצרם של שני האחים המיליארדרים בטענה כי העלימו מאות מיליוני שקלים מרשות המסים באמצעות נאמנות זרה פיקטיבית לכאורה - העלתה לקדמת הבמה תופעה ארוכת-שנים שמתרחשת בגבול שבין בתי המשפט לענייני משפחה למסדרונות רשות המסים: הזליגה של מידע פיננסי ותכנוני מס (או ליתר דיוק תחמוני מס) מתוך סכסוכי גירושים וסכסוכי משפחה היישר אל זרועותיהם הפתוחות של מפקחי רשות המסים.

בפרשת האחים דיין העלו סנגוריהם של האחים החשודים את הטענה כי כל חקירת המס החלה בעקבות סכסוך גירושים מר של האח הצעיר אמיר דיין, המתנהל בין כותלי בית המשפט לענייני משפחה וחוסה תחת איסור פרסום. הסנגורים טוענים כי הגרושה היא זו שירתה את יריית הפתיחה שהחלה את החקירה. "זה יהיה מוגזם לומר שהמידע הוא בגין ריב משפחתי, ואתם נופלים לכל טעות ותופסים צד?", שאל עו"ד חיים גבאי את סגן פקיד שומה חקירות ת"א יוני דוד, בדיון הארכת המעצר הראשון של האחים דיין, ודוד השיב: "יכול להיות שהקטליזטור שלח לבדיקה בגלל הסכסוך המשפחתי, יכול להיות, אבל בסופו של דבר יש לנו ראיות חיצוניות לא מהגרושה ולא מהפרודה".

הגרושה והפרודה הן הנשים של אמיר דיין ואיציק דיין. למה נכנסה גם גרושתו של איציק דיין לתמונה? כי אביה, ז'ק מלכה, אזרח צרפתי בן 90, עומד בלב הפרשה, לאחר שנטען על-ידי האחים כי הוא זה שיצר עבורם את הנאמנות, שבאמצעותה טוענות הרשויות הם הלבינו כספים והעלימו מס.

הקרביים הכלכליים נחשפים

האחים דיין הם לא בני המשפחה הראשונים שנקלעים לסיטואציה שבה המידע הפיננסי שלהם נחשף במסגרת סכסוך משפחתי-משפטי ומוצא את דרכו את מחוץ לכותלי בית המשפט לענייני משפחה.

גם המיליארדר "הסודי" קובי מימון, נתקל באותה סיטואציה כאשר במסגרת הליכים שונים שהתנהלו בבתי המשפט, נעשו ניסיונות כושלים לחשוף את רכושו, אך ניסיונות כושלים אלה חשפו אותו גם בפני רשות המסים. בין היתר, נכשלה זוגתו לשעבר של המיליארדר, כרמלה וילנסקי, בניסיונות לחשוף את מלוא רכושו לאחר שניהלה נגדו תביעה לחלוקת רכוש, שהסתיימה בקביעה כי היא אינה זכאית למחצית מרכושו של הטייקון החשאי בעקבות הסכם פירוד עליו חתמו. וילנסקי טענה במסגרת ההליכים כי מימון ביצע תכנוני מס פליליים כדי להעלים את הכנסותיו האמתיות ואחזקותיו מרשות המסים, אך חקירת רשות המסים בעניין זה לא התרוממה עד כה.

המקרים של האחים דיין וקובי מימון נמצאים בכותרות בשל מעמדם, אך הם לא כאלה נדירים. במסגרת סכסוכי משפחה רבים נחשפים הקרביים הכלכליים של הצדדים לסכסוך, וככלל אלה נותרים חסויים בפני צדדים חיצוניים, כיוון שהליכים המתנהלים בבתי המשפט לענייני משפחה חסויים על-פי חוק. ואולם, מדי פעם עולות במסגרת הליכים אלה טענות כי צד מסוים ביצע עבירות מס, הסתיר כסף ורכוש מהרשויות או ביצע תכנון מס לא לגיטימי על-מנת להתחמק מתשלום מסים - ואז הצדדים כבר לא יכולים להסתתר מאחורי מעטה החיסיון של בית המשפט למשפחה.

זה לא קורה רק לבעלי הון, שיש להם מיליונים או מיליארדים והם מתכננים את המס שלהם כדי לצמצם את השתתפות המדינה בהם, באופן לגיטימי או לא. זה קורה גם במשפחות "רגילות", בהן מוחזקת דירה או שתיים או איזה חשבון בנק עלום שלא מדווח לרשויות המס.

זה מה שקרה לאחרונה גם לי"פ שביקשה לקבל חלק מירושה שאמה ויתרה עליה לטובת אחיה, אך לבסוף חשפה בפני רשות המסים ניסיון של אמה להעלים מס.

הסיפור הזה, שמגולל בפסק דין של בית המשפט לענייני משפחה שניתן לאחרונה ונחשף פה, מתחיל בסבתה המנוחה של י"פ שהורישה בצוואתה את דירתה לשניים מילדיה - א"ס, אמה של י"פ, ואחיה א"נ. בינואר 2018, זמן קצר לאחר פטירת הסבתא חתמה א"ס על תצהיר הסתלקות מעיזבון המנוחה, לטובת האח. ואולם, באותו יום חתמו א"ס, בעלה ו-א"נ, גם על חוזה מכר, לפיו חלקה של א"ס בדירה יעבור לבעלותו של א"נ בתמורה לסך של 100 אלף דולר. לאחר זמן מה, נכנסה לתמונה גם י"פ, המתגוררת בארצות הברית. בתביעה שהגישה לבית המשפט לענייני משפחה בת"א דרשה י"פ פסק דין הצהרתי שבו ייקבע כי תצהיר ההסתלקות שחתמה אמה א"ס בטל, ולכן יש לה זכויות בדירת הסבתא המנוחה. לטענת י"פ, בעת החתימה על הוויתור אמה לא הייתה כשירה לחתום על מסמכים, שכן סבלה ממחלת אלצהיימר מתקדמת כבר במהלך שנת 2017 ולא היה ניתן לקבל את חתימתה על מסמכים כגון צוואה בשנת 2018 מבלי בדיקה מיוחדת שתוודא את מודעותה וכושר השיפוט שלה.

הטענות של הנכדה חשפו בפני בית המשפט את תרגיל המס שביצעה האם, ובמקום לזכות בסעד מבית המשפט, בית המשפט חייב את המשפחה לדווח על המכירה שהוסתרה ולשלם את המס הנדרש. בדרך ענה בית המשפט גם על השאלה האם אי הדיווח לרשות המסים מביא לביטול החוזה בהיותו בלתי חוקי? טענתה זו של הנכדה - נדחתה.

החטא באי הדיווח רובץ לפתחם של הצדדים

השופט יחזקאל אליהו דן תחילה בשאלת הכשירות של א"ס לחתום על מסמכים, וקבע כי לא הוכח כי האם לא הייתה כשירה לחתום על מסמכים ועל הוויתור על זכויותיה בעיזבון. נקבע כי י"פ לא הוכיחה את טענה, במיוחד על רקע שלל העדויות בתיק המתיישבות עם המסקנה כי במועד חתימת תצהיר ההסתלקות הייתה א"ס כשירה לחתום על מסמכים משפטיים.

השופט מצא עוד כי למעשה מדובר בהסתלקות בתמורה לקבלת סך של 100 אלף דולר וכי הצדדים בחרו לעשות כן בשני מסמכים נפרדים שנערכו באותו היום - תצהיר הסתלקות וחוזה מכר, כנראה במטרה לחסוך במיסוי. להתרשמות בית המשפט הסיבה האמתית להגשת התביעה היא סברת י"פ (ואביה) כי המחיר שהוסכם בחוזה המכר אינו השווי הריאלי של הדירה. וכאן הדברים החלו לפעול לרעת י"פ ומשפחתה.

"אין חולק כי העסקה האמיתית שבין הצדדים לא דווחה לרשויות המס", כתב השופט והוסיף כי "אין כל רלוונטיות לשאלה מי יזם את החתימה על שני המסמכים המשפטיים: תצהיר ההסתלקות וחוזה המכר שכן החטא באי הדיווח לרשויות המס רובץ לפתחם של שני הצדדים אשר שיתפו פעולה באופן מלא בעניין זה".

עם זאת ציין השופט כי גרסת האח שקנה את הזכויות מ-א"ס - לפיה היוזם לכך הוא א"ס - מתיישבת טוב יותר עם העדויות שכן ככל שהעסקה כרוכה במיסוי הרי שהוא אמור לחול על א"ס בהיותה המוכרת (מס שבח) בעוד אחיה, אשר אינו בעלים של דירה נוספת, פטור מתשלום מס רכישה נוכח סכום הרכישה.

השופט דחה את טענתה י"פ לפיה עצם היותו של האח שרכש את הדירה מעורב במזימה, ומעצם כך שערך שני מסמכים שסותרים זה את זה לא ניתן ליחס לו מניעים של תום-לב, ואסור להגן על חוזה המכר שערך, שכן לא יהיה זה ראוי לעודד צדדים לערוך הסכמים שסותרים זה את זה, על-מנת להונות את הרשויות, או להונות זה את זה. "טענה זו מתעלמת לחלוטין מהעובדה כי כל הצדדים (א"ס ובעלה וכן אחיה) שיתפו פעולה באופן מלא בעניין זה, ומתעלמת לחלוטין מהכלל לפיו חוזים יש לקיים", קבע השופט.

עם זאת, המשיך השופט ודן בשאלה מהי משמעות אי הדיווח לרשויות המס, והאם יש לבטל את חוזה המכר בעקבות זאת, וקבע כי גם בעניין זה הגיע למסקנה כי אין להורות על בטלותו של תצהיר ההסתלקות או חוזה המכר עליהם חתמה א"ס.

אי החוקיות תוסר עם דיווח לשלטונות המס

"תצהיר ההסתלקות יחד עם חוזה המכר ממלאים את כל היסודות הנדרשים לקיומו של חוזה תקף בין הצדדים לרבות גמירות דעת ומסוימות ואלמלא אי הדיווח לשלטונות המס המדובר בהתקשרות חוזית תקפה הניתנת לאכיפה... אי החוקיות ניתנת להסרה על-ידי דיווח לשלטונות המס. כמו כן אי החוקיות נוגעת לחלק הביצועי של ההתקשרות - אי הדיווח לשלטונות המס ואי החוקיות אינה מהווה את עיקר ההתקשרות ואינה חולשת על כל החוזה ומתמצת כאמור באי הדיווח לשלטונות המס", קבע השופט.

עוד ציין השופט כי אשמו היחסי של א"נ (האח שרכש את הדירה) אינו עולה על זה של א"ס ובעלה, ובפרט לאור העובדה שהם הנהנים העיקריים מאי הדיווח. בנוסף קבע השופט, אין בקיום ההתקשרות החוזית בין הצדדים כל פגיעה בצד שלישי תם-לב. שיקול נוסף ששקל השופט היה התנהגות הצדדים לאחר כריתת החוזה וחוסר תום-לבם של י"פ ואביה אשר מבקשים ל"שחרר" את א"ס מההסכם אך בשל גובה התמורה שנקבעה בהסכם ואשר לטעמם נמוכה משווי השוק של הדירה, הכל תוך עשיית שימוש לרעה והעלאת טענות באשר למצבה הקוגניטיבי של א"ס עובר לחתימת המסמכים המשפטיים.

בנסיבות, קבע השופט, על הצדדים ובאי-כוח לפעול לשם דיווח על תצהיר ההסתלקות והסכם המכר לשלטונות המס ולקיים את כל הוראות החוזה.

כשהאמוציות משתלטות, ההיגיון נדחק לפינה

למה ממהרים בני משפחה המצויים בסכסוך לחשוף את בני משפחתם, אחים, הורים או בני זוג לשעבר, בפני חקירות מס שבמקרים רבים עלולות לסכל את מטרתם לקבל את אותו רכוש שהם דורשים? התשובה לכך מצויה, בין היתר, באמוציות הרבות המלוות את סכסוכי המשפחה. כשהאמוציות משתלטות - שיקולי ההיגיון לעתים נדחקים לפינה. בן או בת זוג נבגדים למשל לא מהססים לפגוע בצד השני. אדם המרגיש מקופח בענייני רכוש בעת פרידה או בעת ירושה, דוגל לעתים בגישה "תמות נפשי עם פלישתים" - אם אני לא אזכה ברכוש גם הצד השני לא.

לדברי עו"ד אוהד הופמן, שותף מייסד במשרד הופמן&פרידנברג המתמחה בענייני משפחה וירושה, "מערכת היחסים הפנים משפחתית כוללת בתוכה גם סודות רבים, החל בעניינים אישיים וכלה בהתנהלות כלכלית. החוק והפסיקה מכירים בכך שהיכולת הכלכלית היחסית לא נקבעת רק ע"פ המספרים היבשים אלא גם ע"ב הערכת הפוטנציאל של כל אחד מהצדדים, ובהתחשב בחיסיון המוחלט שחל על כלל המידע הקשור בהליכים המתנהלים בבית המשפט לענייני משפחה - מכאן קצרה הדרך להצפת הסודות הכלכליים במסגרת הליכים המתנהלים בין בני זוג. כך ברור מדוע לבן או בת זוג יש אינטרס לטעון ולהוכיח בבית המשפט כי הצד השני לסכסוך מחזיק בכספים לא מדווחים או שדיווחי המס שלו אינם מדויקים, אך לעתים משמש הדבר גם ככלי נקם בידי בן/בת זוג החפץ 'להעניש' את משנהו ולסבכו בהתנהלות מול הרשויות".

עו"ד אוהד הופמן / צילום: הופמן פרידנברג
 עו"ד אוהד הופמן / צילום: הופמן פרידנברג

בתי המשפט מדווחים לרשויות המס על הדברים שנחשפים בפניהם?
"ככלל, בתי המשפט לענייני משפחה אינם מעבירים מיוזמתם דיווח לרשויות המס ולכל היותר הם יקבעו בפסק הדין חיוב אישי לדווח".

לדברי הופמן, "חשוב גם להכיר את הצד השני של המטבע: בן או בת זוג שיחליט לחשוף סודות מסתכן לא רק בענישה שתושת גם עליו, אלא גם בכך ששלטונות המס יטילו חיוב רטרואקטיבי שיכלול הפרשי ריבית פיגורים ממועד התשלום הנכון (מועד העסקה) ועד למועד התשלום (לאחר גילוי הסוד). בכך עלול למצוא עצמו מי שחשף את הסוד כמי שגרם לנזק יותר מתועלת. זו גם אחת הסיבות לכך שהסיטואציות נפוצות יותר בהליכי משפחה - כאשר הרגש מצליח לפעמים לגבור על השכל. סכסוכי משפחה מלווים בהרבה רגש ולפעמים כדאי לשקול בצורה שכלתנית את הכדאיות. אף בעל דין לא ירצה למצוא את עצמו משלם (בכסף או בסנקציה חוקית אחרת) לאחר שבחר לחשוף סודות בעלי השלכות".

צרו איתנו קשר *5988